כניסת הרשתות החברתיות לחיינו, ב-15 השנים האחרונות, שינתה דברים רבים. עולם הפרסום עבר מהפכה, הזמן הפנוי שלנו מחולק בצורה שונה וכמות הפייק ניוז שאנחנו צורכים גדלה. ביחד עם אלו, ושינויים אחרים, הרשתות החברתיות מספקות כר פורה להוצאת דיבה ולפרסומים של לשון הרע.
אם בעבר תביעות העוסקות בלשון הרע הוגבלו למדיה הכתובה והמשודרת, כיום כל פוסט שמתפרסם בפייסבוק ובטוויטר למשל או סרטון שעולה באינסטגרם או בטיקטוק לדוגמה, ובו נאמרים דברים מכפישים על אודות אדם, יכול להסתיים בתביעת לשון הרע.
לאחרונה קבע בית המשפט העליון מתן פיצויים ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת בשל מספר פרסומים העוסקים במסכת עובדתית זהה של לשון הרע. האם מדובר בבשורה של ממש בתחום תביעות דיבה ולשון הרע או שמא בפסיקה שולית? עו"ד ליאור שבי, מומחה בתחום לשון הרע, יעזור לנו לנתח את ההלכה החדשה בעליון.
אתה יכול לספר במה עסקה התביעה?
"מדובר על מרצה למשפטים באחת המכללות בצפון הארץ שהוכפש במספר פוסטים בפייסבוק על ידי אחת הסטודנטיות שנכחו בשיעוריו. הוא תבע את הסטודנטית בבית משפט השלום, שפסק פיצוי של 55 אלף שקלים לזכותו. למרות שזכה, המרצה הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א, שקיבל את רוב טענותיו והגדיל באופן ניכר את הפיצוע לסכום של 260 אלף שקלים".
מה אומר החוק היבש?
"החוק מדבר על אפשרות לתבוע 140 אלף שקלים בגין פרסום לשון הרע, אם מוכיחים שהפרסום נעשה בכוונה תחילה, ואכן, במקרה שלפנינו, במחוזי נקבע כי הפרסומים נכתבו בתוך כוונת זדון לפגוע באותו מרצה. בית המשפט קבע לכאורה סכום גדול יותר מזה הקבוע בחוק ולכן הסטודנטית הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדרש לקבוע אם ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת, למרות המגבלה הקבועה בחוק".
ומה נקבע בהלכה החדשה?
"המרצה טען כי כל אחד מהפרסומים הוא פעולה נפרדת של פרסום לשון הרע שבוצע על ידי הסטודנטית ועומד בפני עצמו. השופטים השתכנעו כי ריבוי הפרסומים גורם לחשיפה גדולה יותר מבחינת כמות האנשים הקוראים את הפרסום המכפיש ולכן ניתן לפסוק פיצוי מוגדל מהקבוע בחוק".
בפסיקה, השופטים , שהיו בדעת רוב, קבעו מבחני משנה, אשר על פיהם שופטים יוכלו לקבוע בעתיד אם קיימת הצדקה למתן פיצוי נפרד כנגזרת של כמות הפרסומים. בין המבחנים אפשר למצוא את השוני בין התוכן של הפוסטים, משך הזמן שחלף בין פרסום לפרסום ומי קהל היעד שקורא אותם.
"דיני לשון הרע הפכו ליותר דינמיים"
אתה יכול להסביר את מבחני המשנה?
"בוודאי. אני אתן דוגמה. אם יגיע לבית המשפט מקרה בו נכתבו דברי לשון הרע על בעל מסעדה, עם סוגים שונים השמצות, בפוסטים שנכתבו במשך כשנה ופורסמו בקבוצות פייסבוק בעלות תחומי עניין שונים, הדבר עונה למבחנים שקבע בית המשפט ובסבירות גבוהה ייפסק לבעל המסעדה פיצוי מוגדל".
האם מדובר במהפכה בתחום לשון הרע לדעתך?
"לא הייתי קורא לזה מהפכה, אך בהחלט מדובר בבשורה עבור מי שנפגע מלשון הרע ורוצה לתבוע את המפרסם. דיני לשון הרע הפכו ליותר דינמיים בשנים האחרונות בעקבות מבול הפרסומים ברשתות החברתיות, אבל לא רק".
אם מישהו או מישהי רוצים לתבוע אבל לא יודעים אם יש להם "קייס", מה הם צריכים לעשות?
"בתור עו"ד שעוסק בלשון הרע עם ניסיון רב בתחום, אוכל תחילה לייעץ אם כדאי בכלל להגיש תביעה ואם כן – מה הסכומים שכדאי לתבוע. משרדנו נמצא כל העת עם אצבע על הדופק ומתעדכן בהלכות החדשות ובפרשנות של הפסיקה הקשורה לתחום הדינמי".
לפרטים נוספים אודות עו"ד ליאור שבי לחצו כאן
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il