הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
אלו סוגיות חייבים לנהל בבית הדין הרבני ואלו בביהמ״ש ? איזו ערכאה עדיפה? ומה ההבדל בין הערכאות השונות?
מקובל לחשוב שבית המשפט מיטיב עם נשים ואילו בית הדין הרבני להפך – אבל זהו מיתוס שאין לו שום אחיזה במציאות. למעשה בהליך גירושין ישנן 5 סוגיות מרכזיות: גירושין, כתובה, אחריות הורית / משמורת קטינים, מזונות וחלוקת הרכוש.
הטוב ביותר לסיים את ההליך בהסכם גירושין - הליך משפטי הוא רע לכולם (חוץ מעורכי הדין). מלבד החיסכון הכלכלי - היתרון בהסכם הוא כפול. ראשית, ההליך מתנהל במינימום אמוציות כאשר מנגד הליך משפטי הינו רווי מתחים וכעסים אשר בסופו של יום ׳מחלחלים׳ לילדים. שנית, הסכם גירושין נותן אפשרות לצדדים להסדיר פרטים רבים חשובים בעיקר לגבי יישום ההסכמות בפועל וכן הסכמות לגבי הילדים, כאשר מנגד בפסק דין, על פי רוב, ההכרעות הינם עקרוניות וככל שיש ויכוח על יישום פסק הדין הצדדים שוב מוצאים את עצמם בבית המשפט. כמו כן בהסכם גירושין ניתן לגבש פתרונות יצירתיים שאינם קיימים בפסיקת בתי המשפט.
ליצירת קשר עם עו"ד אלעד זמיר לחצו כאן
חשוב לדעת, שבהסכם גירושין חלקו של עוה״ד חשוב, לא פחות מאשר בייצוג בהליך משפטי – הסכם הגירושין למעשה מקבל תוקף של פסק דין ותוכן ההסכם מהווה פסק דין לכל דבר וענין. הוי אומר שניסוח ההסכם הינו קריטי ביותר.
עורך דין מקצועי צריך, בראש ובראשונה, להעלות בפני בני הזוג את הנושאים בהם צריך לגבש הסכמה ומנסיונו עליו לפרט לצדדים את התרחישים השונים שבהם יתקלו בעתיד - החל מיום הגירושין והלאה ולהתייחס אליהם בהסכם. בשלב השני עליו להציע לצדדים פתרונות יצירתיים, על מנת לגבש הסכמות. בסופו של דבר, לאחר שגובשו ההסכמות, עליו לנסח את ההסכם בצורה חדה וברורה, על מנת שיהיה חוקי וכן שלא יהיה משתמע לשתי פנים - דבר שיוביל בהמשך לסכסוך משפטי אותו אנו מנסים למנוע.
אבל ׳לטנגו צריך שניים׳ ולא תמיד מצליחים לגבש יחד הסכם גירושין - במצב זה אין מנוס מהליך משפטי. למעשה, הליך משפטי הוא כמו משחק שחמט כאשר מצריך:
- להכיר את כללי המשחק.
- להגדיר יעד.
- לבנות אסטרטגיה, על מנת להגיע ליעד בצורה המהירה והיעילה ביותר.
לאיזו ערכאה פונים ?
תביעת הגירושין – הגט, הינה בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, משכך תביעה זו תוגש אך ורק בבית הדין הרבני. הוא הדין, לגבי תביעת הכתובה אשר תידון בבית הדין הרבני בלבד.
עקרונית, הסמכות לדון בכל שאר התביעות (מזונות החזקת קטינים וחלוקת רכוש) נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. אבל המחוקק נותן אפשרות להגיש תביעות אלו בבית הדין הרבני בכפוף לשני תנאים האחד, תביעות אלו יוגשו בצמוד (ובלשון הפסיקה ׳בכרוך׳) לתביעת גירושין שהוגשה בבית הדין הרבני והתנאי השני שתביעה בנושא זה לא הוגשה קודם בבית המשפט לענייני משפחה.
מכאן נוצר המושג ׳מרוץ סמכויות׳ - משום שהצד שיפתח את התיק ראשון יכריע היכן יתנהל ההליך ולמעשה מתקיים ׳מרוץ׳ מי יפתח את התיק ראשון והיכן.
היות שיש הבדלים בין הערכאות השונות לכן ישנו ׳מרוץ׳, אבל לאן רצים ? לבית הדין הרבני או לבית המשפט ?
כאמור, ישנם הבדלים בסוגיות רבות וצריך להתייעץ עם עו״ד מקצועי הבקיא היטב בדיני משפחה. אבל לא די בכך, משום שבית הדין הרבני מתנהל בעולם שונה לחלוטין מאשר בית המשפט - בית הדין הרבני מתנהל גם על פי ההלכה כאשר החוקים ואף סדרי הדין והתקנות שונים לחלוטין – כאן נכנס לתפקידו הטוען הרבני אשר הינו מומחה מיוחד להליכים המתנהלים בבית הדין הרבני. למעשה, על מנת לבנות את האסטרטגיה הנכונה ולהיות מיוצגים בצורה מושלמת - יש להיוועץ בעו״ד שהינו גם טוען רבני אשר יכול לייצג בצורה מקצועית, הן בבית המשפט והן בבית הדין הרבני.
בענייני החזקת קטינים – אחריות הורית וזמני שהות, ניתן לומר שבתי הדין הרבניים נוטים מעט לטובתן של האימהות.
הוא הדין בענייני מזונות קטינים על פי ההלכה בתי הדין מחייבים את האבות מזונות גבוהים יותר וגם במצבים בהם הכנסות הצדדים שוות וזמני השהות שווים. משום שלגישת בית הדין הרבני האבות בלבד מחויבים במזונות הקטינים. האם בית הדין הרבני נגד הנשים ? תחליטו אתם.
בענייני רכוש ישנם הבדלים בנושאים רבים – בהתאם לפסיקות בג״ץ בתי הדין הרבניים מחויבים לחוק יחסי ממון. אבל כידוע לחוק ישנם פרשנויות רבות וכאשר ניתן לפרש את חוק יחסי ממון בכמה דרכים, הרי שבתי הדין הרבניים יעדיפו את הפרשנות התואמת את ההלכה.
התנהלות זו, יוצרת פער בין פסיקות בתי המשפט לפסיקות בית הדין הרבני במגוון רב של תחומים. לדוגמא חלוקת אופציות, חלוקת מניות, חלוקת בית שנרכש שלא בחלקים שווים, מיסוי חברות ועוד שלל סוגיות.
לכן, גם בסוגיית הרכוש צריך להיעזר במייצג שהינו גם עו״ד הבקיא בחוקים ובפסיקת בתי המשפט וגם בטוען רבני הבקיא בהלכה, בסדרי הדין ובפסיקות של בית הדין הרבניים - על מנת לנהל את התיק בצורה הטובה ביותר ולהשיג את התוצאה המושלמת.
ונסיים שוב ב׳משחק השחמט׳ – למעשה, הליך גירושין יכול להתנהל בשתי ערכאות שונות. כך שמדובר במשחק שחלקו מתנהל בכללים מסוימים וחלקו בכללים שונים, כאשר לעיתים הצד שכנגד לא בקיא היטב בכללים השונים – במצב זה, ישנו מרחב פעולה אדיר ויתרון מוחץ לייצוג שהינו גם עו״ד וגם טוען רבני.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר