הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על גידול במספר הדירות המושכרות בישראל. הפרסום מתבסס על עיבודים מתוך מרשם הדירות והמבנים, בהתאם לנתוני הארנונה שמסרו הרשויות המקומיות. נכון ליולי אשתקד, היו בישראל 2.85 מיליון דירות, מהן 801.4 אלף (28.1%) שבהן התגוררו שוכרים. הערים הגדולות הן המקומות שבהן מרבית הדיירים הם שוכרי דירות כשבראש הרשימה ניצבת תל אביב, בה כמעט מחצית הדירות מאוכלסות בשוכרים. הדירות בשכירות בתל אביב מהוות למעשה כ-13% מהדירות להשכרה בכל הארץ. במקום השני נמצאת ירושלים (31% מהדירות הן בשכירות), ואחר כך חיפה, באר שבע, נתניה ופתח תקווה.
האם מדובר בשינוי תפיסתי של הישראלים או שמדובר בכורח הנסיבות, לאור העלייה בריבית שגררה עמה עלייה במחירי המשכנתאות?
הדיון בנושא הזה הגיע גם לתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", המשודרת בערוץ 14 בהנחיית מולי ארי.
"מדובר בחוסר יכולת של האזרחים לעמוד בנטל ולהשיג דירה שעליה יצטרכו לשלם ובשבילה יצטרכו לעבוד במשך שנים רבות", אומר עו"ד ארז שגיב. "מגורים זה היכולת הבסיסית של כל אדם, כולנו גדלנו עם החלום לקנות דירה שנשאיר לילדים. לצד זאת חשוב להזכיר את הגידול בגובה השכירויות שיש בערים מרכזיות. מי שמעוניין לרכוש דירה צריך יכולת החזר גבוהה, כי ההחזר הוא מדי חודש ולאורך שנים, וזה קשה כי יש חוסר ודאות ולך תדע מה יהיה? מה יקרה אם תתפרץ שוב מגפה כמו הקורונה? מה יקרה אם היו סגרים ובעל החוב יצא לחל"ת? מאין הוא יחזיר את הכסף?".
עו"ד חגית הלוי, המתמחה בדיני משפחה מוסיפה: "צריך לזכור שמדובר כאן על הכנסה פנויה לצורך החזר המשכנתא, זה מה שנשאר אחרי תשלום המזונות, התשלומים הקבועים שלך. לאחרונה אני נתקלת בתופעה הזו יותר ויותר כמי שעוסקת בדיני משפחה. חבר'ה צעירים, זוגות טריים, פונים ומבקשים להתגרש. הם לא עומדים בדמי השכירות, לא עומדים בהחזרי המשכנתא, מבקשים למכור, לסיים את הכל, והמשבר הכלכלי מחלחל ליחסים שלהם עד כדי גירושים".
לדברי עו"ד אסף טל, יתכן ודווקא מדובר בשינוי תפיסתי, שינוי טוב לטעמו. אם בעבר, ההשקעה הכספית הייתה תמיד בנדל"ן, הרי שהיום יותר ויותר פונים להשקעות בשוק ההון. "זהו פתרון טוב", הוא אומר, "כך, ואם המשקיע נקלע למצב כלכלי רע, הוא תמיד יכול לעזוב. כשיש קושי ניתן לצמצם את ההשקעה, בניגוד למשכנתה – שם אתה בעל חוב ויש לך נושה - אתה משועבד לבנק".
"לטעמי דירה היא דבר בסיסי, זה לא מותרות אלא בסיס שנותן יציבות לאזרחים ועל כן המדינה צריכה לדאוג למצב שהוא יוכל לקנות דירה", אומר עו"ד תומר סופר, "כשיש לאנשים ארבע קירות ויכול לחיות כמו שצריך, לכן על המדינה להוריד מחירים כדי שזה יקרה".
"להוריד מחירים זה לא מילת קסם", טוענת עו"ד חגית הלוי, "זה כוחות שוק. ברוב השכבות מרבית ההכנסה הפנויה הולכת לצריכה והחסכון קטן כמעט אפסי. אתה הולך לקנות דירה בעזרה עם ההורים להון עצמי. אם חסכת – חסכת בשוליים".
עו"ד רוני אלפסי: "אני רואה את זה בעבודה שלי כל הזמן. צעירים רבים קנו דירות בתוכניות מחיר למשתכן אבל לא לקחו דברים אחרים בחשבון - כמו שוכרים בעייתיים שאינם משלמים ואז הם מצאו עצמם משלמים גם את המשכנתה וללא שכר הדירה. נוצר מצב שאתה זוכה בתוכנית, רץ לקנות אבל לא לוקח בחשבון את העלויות נלוות ואת הבעיות שיצוצו בדרך".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר