בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) לאחר הליך משפטי ארוך כי ראש עיריית גבעתיים רן קוניק לא יוכל לחסום את תושב עירו אשר מתח עליו ביקורת בעמוד הטויטר שלו. התושב, אלמוג רובינשטיין, טען בעתירה שחשבונו של קוניק הוא חשבון ציבור שכפוף לכללי המשפט החוקתי והמנהלי, ושחסימתו פוגעת בחופש הביטוי שלו, בזכותו למידע, ובזכותם של אחרים להיחשף לעמדותיו. מנגד, ראש העיר טען כי חשבונו פרטי הוא ללא נגיעה לעירייה במימון או תפעול.
המשפט החל לאחר פרסומו של רובינשטיין ב-X (לשעבר טוויטר), שבו שיתף כי הולך רגל בגבעתיים נהרג לאחר שנהג רכב עלה על המדרכה בגבעתיים, והוסיף לשיתוף: "לא ברור מהי הסיבה שנהג הרכב נוסע על המדרכה, אבל זה לא מחזה נדיר שרן קוניק ומשטרת ישראל מעודדים באופן יומיומי". הוא אף העלה צילום מסך מהתכתבות בינו לבין המוקד העירוני, ולאחר מכן תייג את ראש העיר.
ראש העיר הגיב לרובינשטיין: "ראוי שתמחק את הציוץ העלוב שלך איש בזוי שכמותך", ובתגובה נוספת אף כתב: "הגיע הזמן רק לדבר אחד: לחסום איש עלוב שכמותך". לאחר מכן, גילה רובינשטיין כי אכן נחסם על ידי קוניק, ולא יכל לראות פרסומים שלו יותר.
באוגוסט 2022 בית המשפט המינהלי דחה את עתירתו של אלמוג רובינשטיין, וקבע שמכיוון שמדובר בחשבון פרטי, אין להורות על הסרת החסימה, אך לאחר ערעור לעליון בנוסף לערעורם של גורמים שונים, כמו של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה עמדה מטעמו לנוכח השאלות העקרוניות שהתעוררו במסגרת העתירה - כעת התהפכה ההחלטה.
השופטת (בדימוס) ענת ברון בהכרעת הדין: "חשבון הטוויטר של נושא הדיון (ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק) הוא בעל מאפיינים ציבוריים, וחסימת המערער מהחשבון עולה כדי החלטה מינהלית בלתי מידתית, ומשכך יש להסירה". היא הוסיפה על "תרומתם של הצדדים כולם לקיום דיון פורה, מעמיק ומועיל בתחום בעל חשיבות ציבורית".
תגובתו של רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "בעת הזו, כל כולי רק בכל הקשור לניהול העיר בשעת חירום ומלחמה. יש לי הרבה מה להגיד על ההחלטה הזו שמשמעותה בפועל היא שחברי כנסת, שרים, עיתונאים וכל מי שנקרא ״איש ציבור״, כולל ראש הממשלה, לא יוכלו להרחיק מחשבונותיהם הפרטיים במדיה החברתית אנשים שמקללים, מנאצים, משמיצים או מוציאים דיבה, ולחלופין בתי המשפט במדינה צפויים ככל הנראה, לאור החלטה תמוהה זו, להיות מוצפים באלפי תביעות דיבה בשנה".
הוא הוסיף כי "בבוא היום אומר את דעתי המלאה על פסק דין זה, שאינני בטוח כלל וכלל ששלוש השופטות המכובדות, שביטלו את החלטת בית המשפט המחוזי, הבינו לעומק את ההשלכות שלו מבחינת שמירה על אנשי הציבור מפני אלימות והסתה, והסיכון, שלא לומר האישור הרשמי, להתיר את דמם ברשתות החברתיות".