החלטה דרמטית של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב שניתנה במאוחד באמצעות שלושה פסקי דין, הכריעה במסגרת סכסוך בין בני זוג לא נשואים (ידועים בציבור) וקבעה כי ללא כוונת שיתוף רכושי, לאישה לא יהיו זכויות כספיות בנכסי בן זוגה לשעבר.
בני הזוג נפרדו לאחר קשר של שלוש שנים, כאשר ערב הפרידה הייתה בתם המשותפת בת 11 חודשים והצדדים התגוררו בדירה שהייתה בבעלות הגבר ושניתנה לו במתנה שנים לפני שהכיר את האישה.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הפרידה הייתה סוערת וקשה. האישה סירבה תחילה לאפשר לאב לראות את הילדה בכלל. הוגשו שלוש תביעות: הראשונה על ידי הגבר, לקביעת זמני שהות של הילדה עמו. התביעה השנייה הוגשה על ידי האישה ובה בקשה למזונות הילדה וכן תשלום מזונות עבור עצמה כ-"דמי הסתגלות", תוך טענה כי הייתה הסתמכות כלכלית שלה על בן זוגה. התביעה השלישית הוגשה גם כן על ידי האישה, והיא תביעה רכושית, בה טענה לשיתוף רכושי בין הצדדים, כולל שיתוף לגבי הדירה בה התגוררו. בנוסף, האישה תבעה גם סכום של 200 אלף ש"ח פיצויים בגין "הרס חיי המשפחה", לטענתה.
בפסקי הדין שניתנו על ידי השופט ליאור ברינגר לפני מספר שבועות, התקבלו טענות הגבר ונדחו טענות ותביעות האישה. לעניין זמני השהות, נקבע כי לאור חוות דעת אנשי המקצוע כי שני ההורים נורמטיביים ומיטיבים, תשהה הקטינה עם האיש כמחצית מהזמן כולל לינה בביתו. זאת לאחר שזמני השהות עמו הורחבו בהדרגה משך ניהול ההליך. בתביעת המזונות, נדחתה תביעת האישה למזונות עבור עצמה ונקבע כי לא הייתה כל הסתמכות כלכלית שלה על בן הזוג. כמו כן, נפסק סכום מזונות לקטינה בגדר הסביר על פי המקובל בפסיקת בתי המשפט.
גם פסק הדין בתביעה הרכושית דחה לחלוטין את תביעת האישה על כל עתירותיה. נפסק כי לא רק שלא הייתה כוונה של שיתוף רכושי בין הצדדים, אלא ההיפך הוא הנכון – הייתה בין הצדדים כוונה מפורשת של הפרדה רכושית. כך הסיק בית המשפט מעדויות הצדדים, ובין היתר מהעובדה שלאחר הפרידה דרשה האישה לקבל חלק מסוים מהכספים ומהרכוש שלטענתה היה שלה בלבד.
גם התביעה הכספית בגין "הרס חיי המשפחה" נדחתה. לאור כך שבית המשפט התרשם שתביעתה הרכושית של האישה הייתה מופרכת וחסרת תום לב, בית המשפט חייב אותה לשלם לנתבע הוצאות משפט בשיעור חריג ביותר של 75 אלף ש"ח.
עורך הדין אילן יעקובוביץ, שייצג את הגבר מסר למעריב: "פסק הדין מדגים את החשיבות העצומה של הסכם יחסי ממון בין ידועים בציבור. שלא כמו בני זוג נשואים, השאלה אם יש או אין שיתוף רכושי בין ידועים בציבור ומה היקפו, אינה ברורה ומוכרעת לפי הערכת כוונתם של הצדדים בכל מקרה לגופו. במקרה הזה, נמשכו ההליכים המשפטיים כשלוש שנים וחצי והסבו לנתבע עוגמת נפש רבה. לשמחתי, בסופו של דבר הצדק יצא לאור".
