הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מאז ומתמיד היו זוגות במערכת יחסים שהחליטו, מסיבות כאלו ואחרות, שלא להינשא. היום, כך נראה, המגמה הזו היא אף שכיחה יותר. אולם מה קורה כאשר בני הזוג נפרדים? מה מגדיר אותם למעשה כידועים בציבור ואיך בכלל יחולק הרכוש ביניהם? עו"ד ענבר לב, המתמחה בדיני משפחה, עושה סדר בכל ההגדרות והמשמעויות.
לדברי עו"ד לב, את המונח 'ידועים בציבור' מפרשים 3 ערכאות שונות בדרכים שונות, כך הפרשנות למונח בביהמ"ש למשפחה איננה דומה לזו שבבית הדין לעבודה לדוג' ואיננה דומה לזו הנדרשת עפ"י חוק הירושה.
"בבית הדין לעבודה יגדירו ידועים בציבור על פי פרק הזמן שבני הזוג נמצאים יחד. אולם בבית המשפט למשפחה פרק הזמן שהצדדים יחד איננו הקריטריון שישפיע על הכרזת צדדים כידועים בציבור אם לאו. בבית המשפט לענייני משפחה בוחנים את טיב היחסים בין הצדדים על בסיס מהותם ולא על בסיס הזמן שהיו יחד. כך, אומרת עו"ד לב: "ראיתי מקרים שבהם הוגדרו צדדים כידועים בציבור כאשר היו יחד חצי שנה ואפילו שלושה חודשים. לעומת זאת, ביהמ"ש למשפחה נמנע מלהכריז על צדדים שהיו במערכת זוגית שנתיים כידועים בציבור. הקריטריונים בבית משפט למשפחה אומרת עו"ד עינבר לב הם לא הזמן, אלא טיב הקשר הזוגי בין הצדדים.
מה הכוונה?
עו"ד לב: "יכול להיות שתהיה מערכת יחסים בין בני זוג שהם ידועים בציבור וכל אחד נותן סכום ספציפי למשק הבית או שווה או אחד יותר ואחד פחות והם עדיין ייחשבו ידועים בציבור. הם רוכשים במכולת ביחד אבל הוא משלם את הסופר והיא משלמת את החשמל, או איזונים ביניהם, ויש כאלה שמערבבים. המונח ידועים בציבור לא בהכרח מאפשר לאותו בן זוג שירצה לקבל נתח מהרכוש של הצד השני לקבל אותו, הוא יצטרך להוכיח כוונת שיתוף ספציפית באותו רכוש שהוא טוען שהוא שייך גם לו".
אם כן, מהם הקריטריונים של ביהמ"ש להכרזת צדדים כידועים בציבור?
עו"ד לב: "זה מאוד דינמי ומאוד סובייקטיבי. הסובייקטיביות נמדדת בכוונות הצדדים תוך בחינת קריטריונים חיצוניים. לצורך העניין, הדוגמא שנתת לא תעיד בהכרח על ידועים בציבור מכיוון שהיא לא גרה איתו תחת קורת גג אחת. אם לצורך העניין באופן שיטתי היא מגיעה שלוש פעמים בשבוע קבוע לישון אצל בן הזוג שלה בדירה ומשלמת ונושאת בעול הדירה הזו, כגון מסים ארנונה, אוכל וכו', ויש איזה מעגל של משק בית, סביר שביהמ"ש למשפחה יקבע כי הם ידועים בציבור. בתיק שייצגתי בו לדוגמא, דובר על בני זוג שהאישה הייתה אצל הגבר בכל סוף שבוע שני ופעמיים בשבוע. כי כשהייתה עם הילדים שלה היא הייתה בדירה שלה. הוא שילם דמי שכירות, שילם את משק הבית והיא מדי פעם קניות. סגנון היחסים הזה נמשך חמש שנים והיא אכן הוגדרה כידועה בציבור. לעומת זאת, היה מקרה שבו אני טיפלתי של זוג, צעיר, שחי יחד חצי שנה באותה הדירה ונטל בעול משק הבית יחד, גם הם הוגדרו ידועים בציבור. מקרה אחר, של זוג שהאישה הייתה עם הגבר במשך שנה וקיבלה ממנו גם מפתח לא הוכרה כידועה בציבור. המשמעות היא שזה דבר סובייקטיבי, איך הפ הגדירו את מערכת היחסים שלהם והאם זו היתה מערכת יחסים מחייבת של חיים משותפים ואיך הכירו אותם האחרים? איך הם הגדירו את עצמם כלפי כולי עלמא?".
למה זה משנה אם הם ידועים בציבור או לא?
עו"ד לב: "זה משנה כשמגיעים לשלב הבא, במידה ובני הזוג, שהוגדרו ידועים בציבור, נפרדים. מגיע השלב שאותה גברת או אדון רוצים חלק ברכוש של הצד השני. במקרה כזה, לא די להוכיח שהם היו ידועים בציבור, הצד שדורש זכויות מהצד השני צריך להוכיח שהייתה להם כוונת שיתוף, לשני הצדדים ובאופן ספציפי על אותו הרכוש – נכס, רכב, מה שמכונה בשפתנו "כוונת שיתוף ספציפית". רבים נלחמים על הכותרת של ההגדרה מיהו ידוע בציבור אבל שוכחים שזו המדרגה הקלה להוכחה. המדרגה הקשה להוכחה היא כוונת השיתוף הספציפית".
"לכן, לזוגות שמגיעים אלי ובמבקשים למנוע את חילוקי הדעות הללו בהמשך הדרך, אני שואלת שאלה פשוטה – איך אתם רואים את עצכם בעוד 3-4 שנים? אם הם רואים עצמם יחד, אני שואלת איך הם רוצים להגדיר את המערכת הכלכלית ביניכם. בהתאם לכך אנחנו עורכים הסכם חיים משותפים. למעשה, זה אותו דבר כמו הסכם ממון. הסכם ממון והסכם חיים משותפים זה רלוונטי לזוגות נשואים או שלא, מי שרוצים להינשא, מי שהחליט שלא להינשא, וגם פה יש כל מיני שלבים מי יכול לאשר את ההסכם הזה".
מי מאשר את ההסכם?
עו"ד לב: "אם בשלב זה של חייהם, הזוגות לא נשואים הם יכולים לאשר את ההסכם אצל נוטריון ואין צורך להגיע לביהמ"ש לאישור. אבל מה אם הם לא מתכוונים להינשא? הרבה לא יודעים שלנוטריון אין סמכות להחתים זוגות על הסכם ממון אם אין להם כוונה להינשא בעתיד. ולכן, הרבה מקרים שהגיעו אלי של זוגות ידועים בציבור, שחתמו על ההסכם אצל נוטריון, פשוט ביטלתי אותו ולו מהסעיף שאין לו סמכות לאשר אותו כשהם לא מתכוונים להינשא. במקרים אלו יש לאשר את ההסכם בבית המשפט. צריך לדייק ולדעת גם היכן לאשר את ההסכם ובמילים אחרות, אצל מי עושים את ההסכם ואצל מי מאשרים אותו".
באיזה שלב עורכים את ההסכם?
עו"ד לב: "בשלב שבו אתה רוצה שבת או בן הזוג יחיו איתך אפילו לסירוגין. כלומר, אם אתה יודע שהיא ישנה אצלך על בסיס קבוע מספר פעמים בשבוע, זה הזמן שלך לערוך הסכם כדי להימנע ממחלוקות עתידיות".
מה צריך לכלול ההסכם?
עו"ד לב: ההסכם צריך להסדיר 3 כללים עקרוניים – מה הכוונות לעתיד – אם יש כוונה להינשא לרשום את זה ולדעת שניתן לאשר את זה גם אצל נוטריון, אם אין כוונה להינשא לרשום זאת ולדעת שחייבים לאשר זאת רק בבית משפט. להגדיר מה הרכוש שלי ומה של הצד השני, מה רוצים לחלוק ומה לא, בדיוק כמו כל הסכם ממון אחר. הדבר השלישי נוגע לאיך אנחנו מתנהלים פיננסית מבחינת ניהול משק הבית שלנו. מי משלם חשבונות? מי משלם שכר דירה? ואיך כל הדברים האלו מתחלקים בינינו, אם בכלל.
את ההסכם צריך לאשר. אם מתכוונים להינשא, ויודעים שברצוננו להינשא – נאשר נוכל לאשרו או אצל נוטריון או בבית משפט אם אין כוונה להנשא רק בבית המשפט. חשוב לדעת ולזכור שכל הסכם הוא בר שינוי, בין אם זה הסכם ממון, בין אם זה הסכם חיים משותפים. גם הסכם גירושים אפשר לשנות. הרבה פעמים מגיעים להסכמות שאותם הסדרי שהייה שנקבעו כשהילד היה בן 5 לא מתאימים בשלב מאוחר יותר, וגם המזונות שונים, ועדיף לא לפתוח את התיקים בביהמ"ש ולהביא את ההסכמות לכדי הסכם כתוב".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר