פרקליטות מחוז דרום הגישה לאחרונה את סיכומיה הכתובים, בהליך הפלילי כנגד המעורבים באסון נחל צפית. הבוקר (חמישי) התנהל בבית המשפט דיון הסיכומים של שני הצדדים.
ניצל מחיסול בשבוע שעבר ועכשיו נסגר החשבון: צה"ל מאשר - זה הבכיר שחוסל בחיזבאללה
כך ערעור נוסף של חמאס יועיל להשבת החטופים שנותרו
כזכור, חקירת התיק, נוהלה בידי יחידת ההונאה במחוז הדרומי של משטרת ישראל ולוותה מראשיתה ע"י הפרקליטות. כתב אישום הוגש כנגד יובל כאהן, שעמד בראש המכינה הקדם צבאית "בני ציון" ונגד אביב ברדיצ'ב, ששימש כמנהל התוכנית החינוכית של המכינה בתל-אביב, באוקטובר 2019.
יוחסו לשניים עשר עבירות של המתה בקלות-דעת ושתי עבירות של חבלה חמורה, וזאת לאחר שבאפריל 2018, במהלך מסע גיבוש המועמדים למכינה, חלק מחניכיה נפגעו משיטפון בנחל.
באסון, עשרה מהמטיילים מצאו את מותם, שישה מהם מועמדים למכינה: אגם לוי ז"ל, אילן בר שלום ז"ל, אלה אור ז"ל, גלי בללי ז"ל, מעין ברהום ז"ל, צור אלפי ז"ל, רומי כהן ז"ל, שני שמיר ז"ל, ושתי חניכות ותיקות יעל סדן ז"ל ועדי רענן ז"ל. שני מועמדים נוספים נחבלו חבלות חמורות ופונו במסוק לבית-החולים. שאר המטיילים חולצו על ידי צוותי חילוץ והצלה.
במהלך ההליך המשפטי עד כה, התקיימו למעלה מ- 100 דיונים; נכתבו כ- 11,000 דפי פרוטוקול, נשמעו למעלה מ-40 עדי תביעה ו-3 עדי הגנה. המדינה, באמצעות נציגיה עו"ד ואדים סיגל ודרור שטורק מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), ייחסה את האחריות לאסון להתנהגותם של כאהן וברדיצ'ב.
לטענת התביעה, השניים ידעו היטב, טרום הטיול ובמהלכו, על תחזית לשיטפונות ולמרות התראות חוזרות ונשנות, הם לא ביטלו את הטיול ולא מנעו את כניסת החניכים למלכודת שהביאה למותם בתוך ערוץ נחל צפית.
מהראיות עולה, כי בימים שקדמו לאירוע קיבל כאהן התראה על חשש לשיטפונות "כל הטיולים של משרד החינוך באזורים של השיטפונות בוטלו", אולם הוא התעלם מאזהרה זו וכתב כי "זה ממש לא מעניין". לידיעת הנאשמים הובאה גם עמדתו של סגן מפקד יחידת חילוץ ערבה, לפיה "כדאי לוותר הפעם. האירוע יהיה חריג ושונה ממה שאנו מכירים... אל תיקחו צ'אנסים".
מסלול הטיול המקורי לנחל צאלים נסגר כתוצאה מהצפה, ובשל כך, ע"פ כתב האישום, הסיט ברדיצ'ב את הטיול לתוואי נחל תמר וצפית. כתב האישום מפרט את ההודעות וההתראות הרבות שהועברו לברדיצ'ב ולכאהן.
נוסף על כך טענה הפרקליטות כי "למרות ניסיונותיהם של הנאשמים לטשטש את אחריותם הבסיסית לגרימת האסון באמצעות העלאת גרסאות מאוחרות סותרות, מתפתלות, מתחמקות ואף שקריות באשר לחלקם, ובעיקר למודעותם, לסיכון, אשר היה צפוי לחניכים, עת טיילו בנחל צפית, ואף עוד קודם לכן, כלל הראיות בתיק, עדויות עדי התביעה, וכן ניתוח עדויות הנאשמים, לרבות עדויותיהם הראשונות במשטרה, מצביעות באופן ברור, ומעבר לכל ספק סביר, כי הנאשמים הם אלה שנטלו במודע את הסיכון הבלתי סביר להתרחשות האסון".