הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
בהחלטה דרמטית קבע בית המשפט למשפחה בבאר שבע לאחרונה שחולת סרטן לשעבר שרחמה הוסר תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים שהופרו מביציות שלה ומזרע של בן זוגה לשעבר ולהפוך לאימא באמצעות פונדקאות למרות התנגדותו. עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה וירושה, סבורה כי מדובר בהחלטה שגויה. "אכן מדובר בהחלטה דרמטית", היא אומרת, "דרמטית ומקוממת".
במרכז ההחלטה, התבקש ביהמ"ש להכריע האם האישה יכולה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים שלה ושל הגרוש שלה. כאשר השניים היו במערכת יחסים חלתה האישה בסרטן, ולאור החשש כי בעקבות המחלה והטיפולים היא לא תוכל להרות, החליטו היא ובעלה לעבור הפרייה חוץ גופית ולהקפיא עוברים. לאחר תקופת החלמה, שבה המחלה ופגעה באישה, דבר שהוביל לכריתת רחמה. בינתיים, בני הזוג נפרדו והוא התחתן בשנית והביא ילדים לעולם. כשהאישה הבריאה היא ביקשה לעשות שימוש בעוברים אך הגבר לא הסכים.
"הצדדים", מוסיפה עו"ד לב, "הגיעו לבית המשפט והשופטת בביהמ"ש למשפחה בבאר שבע, עושה מעשה, שמבחינתי הוא שגוי, הן מבחינה מוסרית והוא מוטעה מבחינה משפטית, ותכף נפרט על כך. אני מקווה מאוד, ואני אפילו בטוחה שבערעור זה יתהפך".
לדברי עו"ד לב, קביעת השופטת כי למרות ההתנגדות של האב לעשות שימוש בעוברים, האישה תוכל לעשות שימוש בעוברים היא שגויה, בפרט על רקע ההסכם שנחתם בין הצדדים. "ההסכם", אומרת עו"ד לב, "קובע שהשימוש בעוברים הללו יהיו רק בתוך גופה של האישה, ולא באמצעות פונדקאות. כלומר, השופטת הזו ביטלה הסכם ויצאה נגד חוק מאוד ספציפי שנקרא 'חוק הסכמים לנשיאת עוברים' שקובע בצורה מפורשת שכדי להשריש עובר בגוף של פונדקאית יש קודם כל לקבל הסכמה של שני הצדדים לעובר, לעבור 'ועדת אישורים', לערוך צו הורות ויש פרוצדורה ארוכה ומסובכת שיש לעבור ורק לאחר קבלת אישורים מסוימים ניתן לבצע את ההליך".
"למרות זאת", מוסיפה עו"ד לב, "השופטת פסקה שניתן לעשות שימוש בעוברים באמצעות פונדקאות. מה שמאפיין את ביהמ"ש למשפחה לעיתים קרובות הוא הצד, והעובדה שלעיתים ניתן לכופף חוקים, הסכמים לטובת הצדק, במקרים מסוימים. אך במקרה הזה, בעיני, גם אין צדק. היא פשוט הופכת אדם לאבא בניגוד לרצונו".
מדוע ביהמ"ש למשפחה הוא מי שדן בהסכם שנחתם?
עו"ד לב: "מדובר בחוזה שבסמכות הבלעדית של בית המשפט למשפחה לדון בו על פי חוקי הסכמים לנשיאת עוברים. יש כאן הסכם שקובע בצורה מפורשת, שהעובר הזה יכול להיקלט רק לגופה של האישה, מי שהייתה בת הזוג, וכתוב במפורש שחל איסור לקלוט את העובר בגוף של פונדקאית. השופטת מבטלת את ההסכם הזה. הסיבה שמנחה אותה, כך לפי החלטתה, היא שינוי בנסיבות. מהו השינוי בנסיבות? שבעת שחתמה היה לה רחם וכעת אין לה".
לדברי עו"ד לב מדובר בפסיקה המנוגדת לדיני החוזים, מה עוד שעל האישה היה לצפות פני עתיד במקרה של מחלת הסרטן. "כאשר", היא מסבירה, "אנחנו חותמים על חוזה אנחנו לא מסתכלים על מה שיש כרגע אלא צופים פני עתיד. אישה שמבצעת הליך רפואי בגלל מחלת סרטן, לא מצופה מהאדם הסביר שהמחלה הזו תגרום גם לאבד רחם? אם מצופה מהאדם הסביר לחשוב כך, ובכל זאת הוחרגה הפונדקאות, משמע מראש הייתה כוונה שניתנת ההסכמה רק לגופה ומסרב לפונדקאות".
זה משנה באיזה רחם זה מופרה? אם זה היה ברחם שלה הוא היה מסכים לכך?
עו"ד לב: "זהו טיעון יפה, רק שבמקרה הזה היה לו טיעון משמעותי יותר. לו העוברים היו אמורים להיקלט ברחם שלה היה לה טיעון חזק כי אין הסכם שצריך לבטל ואין חוק עם תניה קוגניטיבית שניתן לפסוח עליו, אף שהשופט במקרה זה אכן עשתה כן. אפשר לשאול מה היה קורה לו העובר היה צפוי להיקלט בגופה של האישה לאחר הפרידה ומה היה קורה אז, אבל זה מקרה אחרי לגמרי, סיטואציה אחרת ונסיבות אחרות. בנסיבות הספציפיות האלו, האישה לא יכולה לבוא ולבטל הסכמים ללא שעברת את התנאים המסוימים הנדרשים לביטול הסכם.
"איך מבטלים הסכם? על פי דיני החוזים, ביהמ"ש לענייני משפחה חייב גם להחיל את חוק החוזים. ניתן לבטל חוזה אם נחתם תחת עושק, תחת כפייה, תוך תרמית – אלו הדברים הבסיסיים שניתן לבטל מכוחם הסכם. כאשר יש נסיבות מסוימות לחתימת ההסכם, שלא יכולת לצפות פני עתיד, ולכן דרך שינוי נסיבות ניתן לשנות זאת. אך זה לא המקרה, כי הציפייה העתידית כאן הייתה ידועה מראש בשל מחלתה ולכן לא היה מקום לבטל את ההסכם".
האם צפוי ערעור בסוגיה זו?
עו"ד לב: אני סבורה שבמידה והאב אינו מעוניין לגדל ילד ואינו מעוניין לוותר על האפוטרופסות שלו אכן יהיה ערעור. צריך לחשוב על הדילמה הקשה שבה מצוי האב, יש לו ילדים וצפוי לו ילד שהוא אינו מעוניין בו. לו הייתי מייצגת אותו הייתי מאלצת אותו לערער כי אני בטוחה שזה יתהפך בערכאה גבוהה יותר".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר