הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
השנים האחרונות היו קשות על המשק הישראלי, ועל בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בפרט. עוד בטרם פרצה המלחמה והשלכותיה הכלכליות, חוו הישראלים מגפה עולמית, הקורונה, ששיתקה את המשק לסירוגין במשך כמעט שנתיים, עליות הריבית, יוקר המחייה וגורמים נוספים הובילו אצל רבים לקשיים כלכליים. הנתונים גם כיום הם מטרידים אך נראה כי הרע, מבחינה כלכלית, עדיין לפנינו. עסקים רבים מודיעים כי הם לא עומדים בנטל, משפחות רבות שפונו אינן יכולות להמשיך ולהתקיים כלכלית והקשיים הולכים ונערמים.
ככל שמדובר בהליכי חדלות פירעון, האם ישראל מקלה על חייבים לחמוק מהחובות? האם מדובר בגן לעדן לחייבים, והאם יכול להיות שאפילו קל מדי להיפטר מהחובות?
משרדו של עו"ד לירום סנדה הוא מהמשרדים הגדולים והמובילים לתחום חדלות הפירעון בישראל כיום.
על השאלה האם ישראל היא באמת גן עדן לחייבים?, הוא משיב: "צריך לעשות סוף לסטיגמות הללו. אף אדם לא קם בבוקר ורוצה למצוא עצמו בחובות, אף אדם לא קם בבוקר ורוצה שחשבון הבנק שלו יהיה מעוקל והוא לא רוצה להסתבך עם עיקולי משכורת, שיבואו אליו הביתה או שהעסק וחלום החיים שלו למעשה נגוז. 95% מהאנשים שמתסבכים בחובות הם באמת אנשים שזה קרה להם בתום לב, הם לא תכננו זאת. אנחנו רואים מה עובר עלינו כאן במדינה – מקורונה, לעליות הריבית, למשבר ההייטק, למשבר בשוק העבודה למלחמות, זה לא קל לשרוד כאן. רוב החברות שקרסו נקלעו לכך בתום לב. במדינת ישראל לא חסרים אירועים יומיומיים שיכולים להשפיע עליך, גם אם אתה הכי טוב במה שאתה עושה".
מה לגבי אלה שיש כלפיהם חוב?
עו"ד לירום סנדה: "זו שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית אך בסופו של יום בהליכי חדלות הפירעון, השחקנים העיקריים, אלה שמהווים את מרבית החוב של חייבים ותאגידים הם נושים מקצועיים – הבנקים, חברות האשראי והספקים הגדולים במשק, ולא בעלי העסקים הקטנים. הבנקים מהווים את עיקר החובות וכמו שאנו יודעים, אירוע חדלות פירעון זה לא עוולה ולא עבירה פלילית. זהו כשל שוק שמתמחרים אותו על כלל הציבור. לאדם שנקלע לחובות מגיע לפתוח דף חדש וגם מגיע לעשות זאת בצורה מהירה ביותר".
לדברי עו"ד סנדה, בעבר ההליך נמשך שנה וחצי, אך ברפורמה שאושרה בשנת 2013, בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בדגש על השיקום הכלכלי, ההליך אמור לקחת כ-12 חודשים אינטנסיביים מאוד. "אדם", הוא מוסיף, "צריך להתחיל את ההליך, להוכיח את כל מה שיש לו, להראות את הנכסים ומה הוא יכול לשלם, פוטנציאל ההשתכרות שלו ולהגיע לדיון שבו ימצו זאת ויקבעו לו תוכנית פירעון ראויה".
"התשלום", ממשיך עו"ד סנדה, "יהיה בהתאם ליכולת הכלכלית. גובה החובות אינו הפקטור כיום. זה לא משנה כמה אתה חייב אלא כמה אתה יכול לשלם מדי חודש, מה נשאר לך בדלתא החודשית בין ההכנסות להוצאות על פני תקופה של 36 חודשים. במדינת ישראל לא משעבדים אדם לחובות. בהתאם לחוק ביהמ"ש יכול להורות על הוספת תשלומים למשך 36 חודשים, כלומר בנוסף לשנה עוד שנתיים לשלם תשלומים חודשיים".
לדברי עו"ד סנה, סיום ההליך הוא האינטרס של כולם. "ביהמ"ש סוגר תיק", הוא אומר, "הנושים קיבלו את הכסף לכיס וזה שווה להם הרבה – בפיקדונות, בהשקעות וכדומה. החייב מוצא את עצמו בחזרה כגורם יצרני במשק וכולם מרוצים".
מה קורה אם החייב לא עומד בתשלומים?
עו"ד סנדה: "אם החייב לא משלם בזמן, לא יגיש דוחות של הכנסות והוצאות הוא מסתכן בביטול ההליך וכאן יש חשיבות למי שמלווה אותו, לאותו עורך דין שמלווה אותו ולמערכת שעוטפת אותו ומספקת לו הגנה. צריך לשים עין כל הזמן, לתזכר כל הזמן וזה לא פשוט. אלו אנשים שלא רגילים לכך וזה לוקח גם זמן לחנך אותם. אין לנו במדינת ישראל תרבות שמחנכים את הנוער לצריכה כלכלית חכמה ונבונה, להפך אנחנו בתרבות שפע, באינסטגרם שכולם רוצים לבזבז בלי סוף".
כיצד בא לידי ביטוי השיקום הכלכלי?
עו"ד סנדה: "אני מודע לעובדה שהחוק מסתיים במילים 'שיקום כלכלי' אבל לא באמת ניתן לחנך אדם שנקלע לחובות להתחיל להתנהל כמו סרגל בתום ההליך. יש כאן בעיה נוספת של יוקר המחייה. אותה משפחה שפתרנו לה את החובות, עם המשכורת של הבעל והאישה היא עדיין באותם סכומים והם לא מצליחים להוריד הוצאות לרף הכנסות הם יקלעו שוב לחובות. יש כאן בעיה שהיא הרבה יותר גדולה ורחבה מההליכים האלה והיא איך גורמים לאותה אוכלוסייה לא להיכנס לחובות. זה צריך להתחיל מבתי הספר, מגיל הנערות וזו עבודה של הרבה שנים".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר