המדינה הגישה לבג"ץ תצהיר תשובה משלים מטעם מערכת הביטחון בנוגע לעתירות נגד חוק הגיוס, ובו טענה כי משרד הביטחון וצה"ל החלו בדצמבר בעבודת מטה לשם קידום שילובם של בני הציבור החרדי, וכי העבודה "נמשכת גם בימים אלה במטרה לגבש תוכניות פעולה על ידי הגופים הרלוונטיים בצה"ל ובמערכת הביטחון למימוש גיוס חרדים בטווח הזמן המיידי".
נתניהו בהר הרצל, בן גביר באשדוד: פורסמו שיבוצי השרים לבתי העלמין ביום הזיכרון
שלושה שלבים עד לרגיעה מוחלטת: פרטי ההצעה הישראלית לעסקה נחשפים
בתצהיר התשובה נכתב כי "עם פקיעת החלטת הממשלה ומשזו לא הוארכה וטרם נחקק הסדר חוקי חלופי, התקיימו בראשות שר הביטחון, הרמטכ"ל ובדרגי הפיקוד בצה"ל וכן במשרד הביטחון, דיונים בנושא גיוס בני האוכלוסייה החרדית".
עוד צוין, כי "בדיונים נבחנו חלופות להיערכות מערכת הביטחון לגיוס בני הציבור החרדי, בהתחשב במורכבויות השונות הנוגעות לגודל האוכלוסייה, מאפייניה וצרכי המלחמה המתנהלת".
בנוסף נכתב, כי "התקיימו פגישות בראשות שר הביטחון עם הגורמים השונים לצורך קידום חוק בהסכמה רחבה", וכי עבודת המטה הראשונית לגיבוש התוכנית צפויה להסתיים בתוך מספר שבועות.
בתוך כך, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פרסמה מכתב בעניין בקשת הממשלה ביחס להליכי גיוס בני הישיבות. במכתב נאמר כי התנהלות הממשלה בעניין גיוס בני הישיבות: ״יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה ׳הרפורמה המשפטית׳, להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ושלטון החוק״. זאת, על רקע עמדת הממשלה לפיה ניתן להימנע בעת הזו מגיוס בני ישיבות ולהמשיך לשלם כספי תמיכות בהיקף דומה וכי עורך דין פרטי ייצג עמדה זו בפני בית המשפט.