בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (חמישי) את יעקב בן אברהם בן ה-72 ברצח אשתו, יעל ז"ל בשנת 2022. בן אברהם הורשע ברצח בנסיבות מחמירות של אכזריות מיוחדת ובשיבוש מהלכי משפט. הרצח התרחש לאחר שהשניים התווכחו לגבי חלוקת הרכוש המתוכננת לאחר שיתגרשו. בן אברהם סכין דקר וחתך את אשתו במקומות שונים עד שהסכין נשברה. כשהיא מדממת, יעל ז"ל ניסתה לברוח מהסלון לכיוון דלת הכניסה לדירה. בשלב זה, בן אברהם לקח סכין נוספת והמשיך לדקור ולחתוך אותה עם הסכין השנייה, עד שהתמוטטה ונפלה בפתח הדירה.

לאחר ארבע שנים: זהו גזר הדין של הגננת המתעללת מרמלה | כל הפרטים

במהלך המשפט הסתייגה פרקליטות מחוז תל אביב מחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי שקבעה שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. לאור כך, בקשה הפרקליטות, לחקור את הפסיכיאטר בבית המשפט. בהמשך לבקשה זאת, הורה בית המשפט על מינוי ועדה שלושה פסיכיאטרים אשר קבעו כי בן יעקב כשיר לעמוד לדין.

בהכרעת הדין נכתב כי "העובדה כי הנאשם המשיך לדקור את המנוחה, גם לאחר שהתמוטטה במבואה שבכניסה לדירה, שהינו שטח ציבורי בקומת בניין המגורים, בעוד שאחד השכנים צעק לעברו לחדול ממעשיו, מעצימה את האכזריות הטמונה במעשי הנאשם שהסבה השפלה וביזוי למנוחה, שבדרך זו סיימה את חייה לנגד עיני השכן".

"מעשי הנאשם ניחנו באכזריות של ממש, מתחילתם ועד לסופם המר, בעשותו שימוש בשני סכינים אימתניים, האחד באורך של 20 סיימ והשני באורך של 24 סיימ, שבאמצעותם דקר באכזריות את המנוחה, כמות בלתי נתפסת של דקירות בעיקר בפלג גופה העליון – כ-50 במספר, במשך דקות ארוכות".

"בבוחני את מידת האכזריות שהפגין הנאשם כלפי המנוחה, מנקודת מבטה, ברי כי היא חוותה ברגעיה האחרונים סבל בל יתואר, גופני ונפשי. דקירות הסכין שפילחו את גופה של המנוחה, בעודה בחיים, פעם אחר פעם, תוך שפגעו בחלקי גוף רגישים, ולא פסקו גם בניסיונה להימלט מהמקום, הסבו לה כאב פיזי רב באברי גוף רבים בו זמנית שקשה לתארו. אף תלישת ציפורניה של המנוחה בעת שניסתה להגן על עצמה גרמו לה לכאב ולסבל עצומים. ניתן רק לשער את גודל האימה שאחזה במנוחה ברגעים מזוויעים אלה, כשהבינה שניסיונה להימלט מידיו של הנאשם נכשל, וגורלה נחרץ.

תמונות שצולמו בדירה לאחר הרצח משקפות זירה קשה, רוויה בטיפות דם שהותזו לכל עבר וכתמי דם מרוחים על הרצפה והקירות, עד כי המקום מזכיר בית מטבחיים. גם התמונות של גופת המנוחה לאחר הרצח, בעודה מוטלת על הרצפה מתבוססת בשלולית דם, והחבלות הקשות והרבות שנגרמו לה אינן מותירות כל ספק בדבר ההתעללות הקשה שחוותה. ברגעיה האחרונים לחייה מצד הנאשם".


"מחומרי החקירה שהציגו הצדדים, עולה כי בתם של המנוחה והנאשם, לינוי בת ה- 33, שהתגוררה עמם בדירה שהתה במקום בעת מעשה הרצח. אין חולק כי הנאשם עצמו צעק בחוזקה בעת שדקר את המנוחה. בהעדר אינדיקציה ראייתית לא ניתן לקבוע בוודאות מלאה כי הרצח בוצע לנגד עיני בתה של המנוחה, אך אין חולק כי לינוי שהתה בדירה באותה עת ובחרה לעזוב את המקום, מיד עם סיום ההתרחשות האלימה, כשהיא פוסחת בדרכה על גופת המנוחה שהייתה מוטלת בכניסה לדירה.

יש לבחון את מעשה הרצח מנקודת מבטו של הקורבן. כך שגם אם הרצח לא בוצע לנגד עיניה של בתה של המנוחה, הרי שהמנוחה הייתה מודעת לכך שבתה נמצאת בקרבת מקום, מרחק של מטרים בודדים, מבלי שהיה בכך להושיעה. נוכחות בתם של המנוחה והנאשם במקום, לכל היותר מטרים ספורים מזירת ההתרחשות, במרחק שמיעה, מעצימה את האכזריות שבמעשה הנאשם וגרמה סבל מיוחד ומוגבר למנוחה".