פרקליטות המדינה הגישה היום (ראשון) לביהמ"ש העליון ערעור על קלות עונשו של ליעד אדרי, שהודה והורשע במעורבותו בקטטה במהלכה מצא את מותו יואל להנגהל ז"ל לפני כשנתיים, ונגזרו עליו 5.5 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למשפחת המנוח בסך 50 אלף שקלים.

הפרקליטות טוענת בערעור, כי העונש אינו הולם את נסיבות המקרה החמורות ואת המסר שיצא מביהמ"ש העליון ביחס לתגובה העונשית הראויה לאלימות הרווחת ברחובות.

בערעור, שהוגש ע"י מנהלת המחלקה הפלילית עו"ד רחל מטר ועו"ד מיכל קליין, נאמר כי כתב האישום שבו הודה והורשע אדרי בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, מתאר אירוע אלימות קשה ואכזרי, שהוא יזם והוביל, ואשר בסופו מצא יואל להנגהל ז"ל את מותו.

אדרי התערב בסכסוך של מה בכך שהוא אינו צד לו, אשר התנהל בין להנגהל וחברו לבין אחרים, וטופל ונסגר ע"י המשטרה. למרות זאת, בחר אדרי לחזור למקום בו התרחש הסכסוך במטרה לאתר את להנגהל, כדי לפגוע בו ולהצית מחדש את הסכסוך, והכל כשהוא עומד בראש חבורת נערים, רובם קטינים ומצוידים בכלי תקיפה, אותם הוביל במטרה להתעמת עם להנגהל וחברו.

אדרי וחבורת הקטינים המצוידת בכלי תקיפה תקפו את להנגהל וחברו באופן אלים ואכזרי. לאחר שלהנגהל נדקר, בעט בו אדרי באזור הדקירה, ואז הסתלק כשהוא מותיר אותו חבול ומדמם. לאחר מכן פעל לשיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, בזמן שהחביא את הבגדים שלבש בעת האירוע והורה למעורב נוסף בתקיפה לשקר בחקירה.

הפרקליטות טוענת, כי העונש שגזר ביהמ"ש המחוזי בחיפה על אדרי, 5 וחצי שנות מאסר בפועל, אינו מתיישב עם המסר הברור והחד-משמעי שיצא מבית משפט העליון, באשר לצורך בתגובה עונשית מחמירה ומרתיעה לאלימות הרווחת ברחובות ישראל, ולתופעה הבזויה של חרחור ריב, עשיית דין עצמית ושימוש באלימות קשה על רקע סכסוכים של מה בכך, המובילה, לא אחת, לאובדן חיים טראגי.

עוד הדגישה הפרקליטות כי העונש המקסימלי הקבוע בצידה של עבירת החבלה בכוונה מחמירה, שבה הודה והורשע אדרי, הוא 20 שנות מאסר בפועל. הפרקליטות טוענת כי החומרה המופלגת של האירועים שבהם הודה והורשע אדרי, מחייבת כי נקודת המוצא לגזירת הדין תהא העונש המקסימלי הקבוע בחוק.

עונש העומד על רבע מכך, כפי שנגזר עליו, אינו הולם את האלימות הקשה והאכזרית שהפעיל אדרי, בפרט בהיותו יוזם ומוביל והתקיפה, וחמור מכך – יש בעונש זה כדי לייצר מסר סלחני ומטעה כלפי הציבור, שאין בו כדי להרתיע את אדרי ואחרים מפתרון סכסוכים באמצעות עשיית דין עצמית תוך שימוש באלימות חמורה.