צעירה בת 19, אשר נפצעה לפני מספר שנים בתאונת דרכים וסובלת מפוסט-טראומה בשל התאונה, תפוצה על ידי חברת הביטוח בסכום של 900 אלף שקלים כולל הוצאות משפט, כך קבע שופט בית משפט השלום דב גוטליב.
התובעת נסעה עם אביה ורכבם נפגע על ידי רכב אחר. חברת הביטוח הכירה באחריותה לפצות את התובעת, אך הייתה חלוקה בדעותיה עם התובעת לגבי היקף הנזק והפיצוי הראוי. המחלוקת המרכזית נסבה סביב מצבה הנפשי של הנערה והשפעת התאונה על תפקודה. על פי חוות דעת המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט נקבעה לתובעת נכות משוקללת של 17.55%. המומחה האורתופדי קבע נכות של 3% בשל הגבלה בתנועות הצוואר, בעוד שהמומחית הפסיכיאטרית קבעה נכות של 15% עקב הפרעה פוסט-טראומטית.
בתיעוד הרפואי שהוצג לבית המשפט צוין כי התובעת "סובלת מחרדות, הזיות, חלומות על התאונה ובריחת שתן כל לילה". המומחית הפסיכיאטרית מצאה כי מצבה של התובעת אף החמיר עם הזמן, כפי שציינה בעדותה: "מצבה פחות טוב ממה שראיתי אותה בפעם הראשונה".
חברת הביטוח טענה כי העובדה שהתובעת מצטיינת בלימודיה מעידה על היעדר פגיעה תפקודית משמעותית. כמו כן, נטען כי התובעת לא הביאה עדים שיעידו על קשייה החברתיים. התובעת הסבירה בעדותה מדוע נמנעה מלהביא עדים: "ביום שיידעו שאני בתחקירים ובבית משפט... אז תהיה לי בעיה אחר כך מבחינת שידוך, כאילו לאיפה אני אגיע?". המומחית הפסיכיאטרית תמכה בגרסת התובעת והסבירה כי "בנות המגזר הדתי נמנעות מפניה לגורמי נפש בשל ההשלכות על השידוך".
ביחס להצלחה בלימודים, הסבירה המומחית: "הנערה הזאת ראתה בלהצטיין בבית הספר גם מקום שבו נושאי הלמידה שהיא מתעסקת איתם מסייעים לה לא לחשוב על התאונה... יש אנשים, למשל אנשים עם תסמונת אובססיבית קומפולסיבית שאת אומרת איך הם בכלל חיים? באים לבית הספר התפקוד שלהם מושלם".
השופט דב גוטליב קיבל את גרסת התובעת וקבע כי "טענות התובעת היו עקביות מאז התאונה ולאורך כל ההליך. התרשמתי שהתובעת מדווחת על הדברים כהוויתם וללא הגזמות" וכאמור, הורה לחברת הביטוח לפצות את הצעירה בכ-900 אלף שקלים.