הערה תמימה של אם לחמישה על הוצאות בעלה על אלכוהול, הובילה לליל אימה, בשעת לילה, כשהילדים עדיין לא במיטותיהם, העיר תושב הדרום, כבן 30, את אשתו ההרה משנתה והיכה אותה וגרם לחבלות בפניה ובראשה. בשבוע שעבר, דן שופט בית משפט השלום, יריב בן דוד, את הבעל ל-16 חודשי מאסר בפועל, קנס של 2,000 שקלים ופיצוי למתלוננת בסך 3,000 שקלים.

על פי המתואר בכתב האישום, לפני כשנה בשעת ערב מאוחרת, העיר הנאשם את אשתו משנתה וביקש ממנה להעביר את ילדיהם למיטותיהם. התפתח ויכוח בין השניים כשהאישה העירה לבעלה כי "עדיף לרכוש חיתולים לילד מאשר להוציא את הכסף על אלכוהול". האישה יצאה מהבית למספר דקות, וכשחזרה החל מסע אלימות. תחילה סטר הנאשם על פניה של אשתו, אחז בחולצתה ודחף אותה לספה. כשניסתה להזעיק עזרה באמצעות הטלפון הנייד, חטף אותו מידיה. האלימות הסלימה כשניסתה להימלט מהבית - הנאשם דחף אותה והיא נפלה ארצה. לאחר מכן יצא מהבית, וכששב "הכה במתלוננת בסטירות ובאגרופים בראשה ובפניה, ומשך בשערות ראשה". גם כשהצליחה לצאת מהבית, תפס אותה בכוח והחזירה פנימה. כתוצאה מהמעשים נגרמו לאישה, שהייתה בחודש השלישי להריונה, חבלות בפניה.

האירוע לא הסתיים בכך. כשהגיע למעצר, איים הנאשם על השוטר באומרו: "עכשיו אתה סוגר, תפתח את הדלת ואני אראה לך מה זה". בגזר הדין צוין כי שהוא מחזיק ברישיון לצריכת קנביס רפואי ונוהג לצרוך אלכוהול בסופי שבוע. האירוע המתואר התרחש לאחר שחזר ממפגש בו שתה אלכוהול.

התביעה, דרשה להטיל על הנאשם עונש של 28-14 חודשי מאסר. נטען כי מעשיו פגעו בערכים מוגנים רבים, ובהם "שלמות גופה של המתלוננת וביטחונה האישי, האוטונומיה על גופה, כבודה, חירותה ושלוות נפשה, וכן שלמות התא המשפחתי". מנגד, ההגנה טענה כי די בעונש של 12-6 חודשי מאסר. היא הציגה את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, כולל פטירת אביו לפני כארבע שנים והעובדה שנטל על עצמו את פרנסת משפחת המוצא שלו.

השופט יריב בן דוד התייחס בחומרה למעשים. בגזר הדין ציטט מפסיקה קודמת הקובעת כי "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות". השופט הדגיש כי "הנאשם נקט כלפי המתלוננת, אם ילדיו המצויה בהריון, באלימות פראית משולחת רסן ומתמשכת".

לחובתו של הנאשם עמדו שלוש הרשעות קודמות - משנת 2020 בעבירות אלימות, משנת 2021 בגניבת רכב, ומשנת 2023 בהיזק לרכוש במזיד. יתרה מכך, שירות המבחן דיווח כי הנאשם לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, והתייחס אליהם כ"טעות נורמטיבית" במסגרת קשר זוגי. הוא אף סירב להשתלב בהליך טיפולי כלשהו.