היום הרביעי של עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב היה תיאטרון של רגש, מחויבות פוליטית, וגם... מעט שעמום. האולם הגדול הפך לזירת התרחשות רבת פנים, אבל מחוץ לבית המשפט הפארסה התגלגלה לעוד סצנה של דמדומים פוליטיים.
אם ביום הראשון נרשמה נוכחות צבעונית ותוססת של כמאתיים מפגינים, מאה חמישים מהם תומכי נתניהו נלהבים חמושים בדגלים וסיסמאות, הרי שביום הרביעי המספרים הצטמצמו משמעותית. חמישה בלבד מצאו עצמם מחוץ למבנה. אחד מהם עמד עם מגאפון, מנסה לשחזר את הזעם של יום השיא, בעוד ארבעה אחרים, שנראו כאילו נקלעו לסיטואציה במקרה, הביטו סביבם במבוכה.
באולם ההקרנה עצמו השתנתה גם הדינמיקה. אם ביומיים הראשונים רק עיתונאים הורשו להיכנס לאולם ההקרנה, הרי שאתמול, כנראה בשל מיעוט סיקור תקשורתי, התמלאו הכיסאות במעריצי נתניהו. אנשים שלא ברור אם לקחו יום חופש מעבודה או שמא פשוט מצאו דרך אחרת לבלות את שעות הבוקר והצהריים.
נתניהו עצמו, אולי רגיל יותר לנאומים חוצבי להבות מאשר לתשאול משפטי, נראה לפרקים כמי שכבר שמע מספיק מעצמו. הוא הגיב ברוגע, שמר על קולו יציב, ולעתים נדמה שהוא מתבונן במערכה כמי שמשקיף מהצד על מחזה שהוא בעצמו הכוכב הראשי בו.
אבל המעריצים שלו? הם הגיעו למשחק כאילו היה זה גמר ליגת האלופות. חלקם נשמעו לוחשים "ביבי מלך ישראל" כל אימת שהשמיע את קולו. אישה אחת, שעמדה מול המסך, נפעמה: "תראו איך הוא עומד, נינוח! אני כבר הייתי מתמוטטת!". אחר, שפחות כיבד את נהלי המקום, הוציא טלפון וצילם את דמותו של ביבי על המסך, עד שהמאבטחים הרחיקו אותו "לשיחה קצרה בחוץ".
רגע אחד בלתי נשכח היה כאשר התובעת דיברה על ראש הממשלה בהקשר פחות מחמיא, ואחד הצופים לא התאפק ולחש: "מסכן שלנו". הניגוד בין התביעה החדה לבין הערות האוהדים יצר תמהיל אבסורדי כמעט, כמו ערבוב בין משפט לבין תוכנית מערכונים.
כך נמשכה העדות, שש שעות ארוכות של מילים, טיעונים, ומעט מאוד חדש. מי שבאמת נהנו מהיום הזה היו, ללא ספק, המעריצים. מבחינתם, זה לא היה עוד יום בבית המשפט – זו הייתה הזדמנות לראות את גיבורם בסביבה לא טבעית ולחזק את אמונתם בכך שהוא "בלתי מנוצח".
כשהדיון הסתיים, האולם התרוקן והצופים יצאו עם חיוך. למי שלא נכח שם, קשה להבין איך עדות משפטית הופכת לאירוע עם נשיקות למסך וצהלות. אבל במציאות של היום, נדמה כי בית המשפט הוא לא רק זירת קרב משפטית – הוא גם זירת קרב של לבבות ואמונות.