פרקליטות המדינה הגישה היום (שני) לבית המפשט המחוזי בת"א כתב אישום נגד שני נאשמים, אשר במשך כ-7 שנים, פעלו באופן שיטתי ומתוחכם יחד עם אחרים ובאמצעות חברות בתחום ההלוואות החוץ-בנקאיות שבבעלותם, כדי להשתלט על כספים ונכסי מקרקעין של עשרות לקוחות מאוכלוסיות מוחלשות שנזקקו להלוואה, תוך ניצול חולשתם וביצוע עבירות מרמה והלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.

כתב האישום מייחס לנאשמים 27 אישומים בגין ביצוע עבירות רבות של קשירת קשר לביצוע פשע, עושק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, התחזות לעורך דין, הלבנת הון ועוד. 

שטרות של 200 שקלים (צילום: אינג'אימג')
שטרות של 200 שקלים (צילום: אינג'אימג')

פרקליטות מחוז ת"א (פלילי): "מדובר בפרשה חמורה שבה ניצלו הנאשמים באופן ציני ומחושב את מצוקתם וחולשתם של לווים, רבים מהם מקרב אוכלוסיות מוחלשות, כדי להשתלט על רכושם ונכסיהם בשווי של עשרות מיליוני שקלים. מעשים אלו מערערים את הביטחון של הציבור ופוגעים באוכלוסיות החלשות ביותר בחברה. הפרקליטות רואה בחומרה רבה עבירות מסוג זה, ותמשיך לפעול בנחישות למיצוי הדין עם האחראים".

על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד שרונה שטאובר ועו"ד ג'נט דודג' מפרקליטות מחוז ת"א, הנאשמים אמיר כהן (39) ויוסף דנוס (38) מחולון ושלוש החברות- ע.נ יעוץ והכוונה בע"מ, משכנתא בקליק בע"מ ודנוס יוסף וכהן אמיר ניהול בע"מ, פעלו ללא רישיון למתן אשראי ובהזדמנויות רבות, תוך ניצול ציני ואכזרי של עשרות לווים שפנו אליהם לקבלת הלוואה, בהם נכי צה"ל, אנשים עם מוגבלויות ונכויות קשות, השתלטו במרמה על דירותיהם במחיר הנמוך בעשרות אחוזים מערכן האמיתי. לצורך ביצוע העסקאות וקידומן, השתמשו הנאשמים בשירותיהם של אנשי מקצוע, לרבות עורכי דין ושמאים.

הנאשמים פרסמו פרסומים נרחבים באינטרנט, בהם הציגו את עצמם כמומחים בעלי ניסיון רב להלוואות שמסייעים במערך כלכלי מחושב לאנשים שנקלעו למצוקה כלכלית ומסורבי הלוואה על ידי הבנק. כמו כן על מנת לפתות לקוחות לפנות אליהם, הציגו הנאשמים פרסומים כוזבים כאילו חברותיהם פועלות תחת פיקוח משרד האוצר ועל פי חוק. במהלך התקופה בין השנים 2024-2018 ובהתבסס על הפרסומים הכוזבים, פנו לנאשמים לקוחות הסובלים כאמור מלקות שכלית, גופנית או נפשית והנתמכים מקצבת סעד, או לווים הסובלים ממצוקה או חולשה אחרת, בבקשה לקבלת הלוואה.

כתנאי למתן ההלוואה, קיבלו הנאשמים מהלווים נתונים בנוגע לנכסים בבעלותם ומשנמצא כי הלווים מחזיקים בבעלותם דירה, העניקו הנאשמים הלוואות או שתווכו לקבלת הלוואה מחברות הלוואות, זאת למרות שידעו כי הלווים לא יוכלו לעמוד בתנאי ההלוואה ובמטרה לרכוש את דירות הלווים במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים משוויין האמיתי. בתמורה לתיווך להלוואות עבור הלווים, גבו הנאשמים מהלווים סכומים בשיעור שהגיע עד 70% מגובה ההלוואה, ובאופן שעולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת.

מכתב האישום עולה, כי הנאשמים פנו לעו"ד משה גדנסקי, נציג חברת אובליגו אובליגו א.א.פ. אדוונס וחברת א.ק. קרן בטחונות, אשר אישר את מתן ההלוואות מבלי לבדוק את יכולת ההחזר של הלווים, ושיעבד את דירתם כערובה להשבת ההלוואות. הנאשמים שילמו לעו"ד גדנסקי סכום של 3-5% מגובה כל הלוואה שאישר.

לאחר העברת כספי ההלוואה לחשבונות הלווים מהחברות המלוות, ניצלו הנאשמים את מצוקתם של הלווים, חולשתם או את חוסר הניסיון שלהם, על מנת לדרוש מהם להעביר להם סכומים גבוהים מכספי ההלוואה שהועברו מהחברות המלוות.

משלא עמדו הלווים בהחזר הלוואות, דרשו מהם הנאשמים לרכוש את דירתם במחירים של 30-50% מערכן. הנאשמים ניצלו את מצוקתם של הלווים על מנת לקבל את הסכמתם למכירת הדירות בהם הם מתגוררים.

משהביעו הלווים התנגדות למכירת דירתן, ועל מנת לשכנע אותם למכור את הדירה, הבטיחו הנאשמים ללווים כי יאפשרו להם להמשיך להתגורר בדירה. כאשר המתלוננים התנגדו למכירה, נקטו המתלוננים באיומים או צעקות או הציגו בפניהם מצגים כוזבים, והכל במטרה לרכוש את הדירות במחיר נמוך מערכן.

עוד עולה מכתב האישום, כי במספר רב של הזדמנויות, פנו הנאשמים למשרדם של השמאים אייל בילייה ורינה אלקיים שהיא אשתו של הנאשם אמיר כהן, לצורך עריכת דו"חות שמאי לדירות הלווים, אך הסתירו את הדו"חות מהלווים.

כמו כן, פנו הנאשמים לעו"ד משה בן חור, על מנת שיציג את עצמו בפני הלווים כמי שמייצגם בעסקת המכר, ואולם בפועל הוא פעל בהתאם להנחיות של הנאשמים.  עו"ד בן חור קיבל את פרטי העסקאות מהנאשמים וערך את מסמכי המכירה על פיהם, לא שוחח עם הלווים, ועל אף שהבחין במוגבלות מהם סובלים או ממצוקה שהיו בה, ולא ברר עימם האם מוכנים למכירת הדירה במחיר נמוך מערכן.

בדרך זו, רכשו הנאשמים עשרות נכסי מקרקעין בסכום הנמוך בעשרות אחוזים מערכם האמיתי, תוך הסתרת הכנסתם הנובעת מהבעלות בנכסים וביצוע עבירות הלבנת הון. לא זו אף זו, במספר הזדמנויות, הנאשמים אף לא שילמו את מלוא הסכום על פי הסכמי המכר ופעלו במרמה לרישום הדירות על שמם ברשם המקרקעין.  

לאחר מכירת הדירה, גבו הנאשמים מהלווים דמי שכירות, אשר המשיכו להתגורר בה. בכתב האישום צוין, כי היקף הרכוש והכספים שנתקבלו במרמה על ידי הנאשמים מוערך בלמעלה מ-17 מיליון ש"ח. התיק נחקר ע"י הונאה ת"א.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להאריך את התנאים המגבילים בהם שוחררו הנאשמים, בהם מעצר בית, איסור יציאה מהארץ, ערבויות גבוהות ואיסור עיסוק במקצוע הקשור להלוואות. נוסף על כך, מבקשת הפרקליטות להורות על חילוט רכוש הנאשמים, לרבות דירות הלווים, המסתכם במיליוני שקלים.