בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל על בית חולים במזרח העיר פיצוי בסך של כ-13.3 מיליון שקלים כולל שכר טרחת עורך דין, למשפחה שבתם נולדה עם מומים מולדים חמורים. השופטת פנינה נויבירט קבעה כי בית החולים התרשל כשלא ביצע בדיקת סקירת מערכות נאותה במהלך ההיריון, מחדל שמנע מההורים את האפשרות לשקול הפסקת הריון.

הפרשה החלה כשבתם של התובעים, נולדה בלידה רגילה זמן קצר לאחר הלידה אובחנה התינוקת כסובלת ממומים חמורים וכן מתסמונת גנטית נדירה שבן השאר גרמה לה למחלת הלוקמיה שממנה זכתה להחלים ממנה. "הילדה סובלת מנכות נוירולוגית משמעותית וזקוקה לעזרה וסיעוד," קבעה השופטת נויבירט. "היא תלויה לחלוטין בזולת לביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות".

במרכז ההליך המשפטי עמדה המחלוקת האם בוצעה סקירת מערכות תקינה במהלך ההיריון.  המומחה מטעם התובעים, קבע נחרצות: "סקירת מערכות הייתה חלק בלתי נפרד ממעקב היריון שגרתי. אי הפנייה לביצוע סקירת מערכות מהווה סטייה חמורה מהפרקטיקה הרפואית הנוהגת". מנגד, מומחה בית החולים, טען כי בוצעה סקירת מערכות מלאה. אולם השופטת קבעה כי בית החולים לא הציג תיעוד מספק לביצוע הבדיקה על פי הסטנדרטים הנדרשים.

אחת הטענות המרכזיות של בית החולים הייתה כי האם, בהיותה מוסלמית, ממילא לא הייתה מבצעת הפסקת היריון גם לו היו מאובחנים המומים. האם, בעלת תואר ראשון המתגוררת בסמוך לירושלים דחתה טענה זו מכל וכל וציינה שהיא אשה משכילה... משפחתה מתגוררת ביישוב שהוא יישוב ערבי מודרני יחסית, ומנהלת אורח חיים שאינו דתי ואמנם החלטה להפסקת היריון לא הייתה קלה לה ולבעלה, אך בהחלט היא היתה מבצעת הפלה. כראיה לדבריה, ציינה האם כי בהריונות מאוחרים יותר ביצעה את כל הבדיקות הנדרשות.

"לו היה המום מאותר במהלך ההיריון, היה באפשרות ההורים לעתור להפסקת ההיריון, וטענות ההורים כי בנסיבות אלה אכן היו פועלים להפסקת ההיריון לא נסתרו. על כן אני קובעת כי התובעים הוכיחו קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות בית החולים לבין הנזק שנגרם", ציינה השופטת בפסק הדין.

חלק מסכום הפיצויים יוקפא עד לקביעת זכאותה של הילדה לקצבאות מהביטוח הלאומי, כאשר התובעים נדרשים לפעול בתום לב למיצוי זכויותיהם. בית המשפט קבע כי הכספים יופקדו בחשבון נאמנות שינוהל על ידי אפוטרופוסיה של הילדה, תחת פיקוח האפוטרופוס הכללי ובית המשפט לענייני משפחה.