הרגע שבו אתה מאבד אמון במערכת הוא רגע מתסכל ומאכזב, במיוחד אם קודם לכן עשית הכל מבחינתך כדי לסייע לגוף האמון על אכיפת החוק, משטרת ישראל, להשיג את אחד הפריטים היקרים לך ביותר, התיק האישי. המסמכים והחפצים האישיים שלך שעברו לידיים זרות, של עבריין רכוש.
במיוחד אמורים הדברים כשמדובר בתיקה של צעירה שהעבירה את מרכז החיים שלה לתל אביב וכבר בראשית דרכה היא לומדת כי המשטרה, שאמורה לתת שירות לאזרח, פשוט לא שם כשאתה צריך אותה.
"עשיתי את כל עבודת הבילוש, התחקיתי אחרי מי שגנב את התיק האישי שלי ובסופו של יום אחרי מספר שעות הודיעו מתחנת המשטרה שהוחלט לשחרר אותו כי השעה מאוחרת ואין אפשרות להשיג לו עורך דין. זו הייתה בדיחה עצובה. הגנב יסתובב חופשי, ייעלם ולא ישא בעונש שלו, ומה איתי הנפגעת?".
נטע חכמון (22) עובדת כמארחת במסעדת "לולו" בנחלת בנימין בתל אביב כשלושה חודשים. לאחרונה עברה להתגורר בגבעתיים ובחמישי שעבר הגיעה כהרגלה למשמרת תוך שהיא מניחה את התיק האישי שלה בארונית בכניסה למסעדה בעמדת המארחות.
בסיום המשמרת סמוך לשעה 02.00 אחר חצות, כשהתכוננה לעזוב את המקום, ניגשה אל הארונית כדי לאסוף את התיק שלה ובאותו רגע חשכו עיניה.
"לא מצאתי את התיק בארונית. מדובר בתיק ממותג BOTTEGA VENETA ששוויו למעלה מ – 10,000 ₪, והוא הכיל בתוכו מסמכים אישיים, ארנק, מפתחות של הרכב מיני קופר חדש, מפתחות של הבית של בן הזוג שלי, כרטיסי אשראי, רישיון הנהיגה, תעודת זהות, פשוט כל עולמי בתוך תיק אחד" היא אומרת בכעס רב.
כחצי שעה לאחר שהבינה כי תיקה האישי נגנב על כל תכולתו, קיבלה נטע טלפון מחברת האשראי שהודיעה לה כי מתבצע שימוש חורג בכרטיס האשראי שלה, וכי מדובר ברכישות במספר בתי עסק בסביבת מקום העבודה שלה. נציג חברת האשראי דיווח לה על סופרמרקט שבו התבצעו מספר קניות באותו זמן.
"ניגשתי יחד עם חברים לאותו סופר והצלחנו לזהות את הגנב באמצעות מצלמות האבטחה במקום. הצלחנו דרכן להוציא תמונה של הגנב וסרטון בעת שהוא מבצע רכישות עם כרטיס האשראי שלי. דיווחתי על האירוע למוקד 100 של המשטרה, נתבקשתי להגיש תלונה אולם עוד קודם המשכנו בחיפושים אחר התיק שהעלו חרס.
בלית ברירה ניגשתי בתום ארבע שעות של חיפושים לתחנת המשטרה לב תל אביב. לאחר המתנה של כשעה וחצי הגשתי תלונה מסודרת, במהלכה מסרתי לחוקר תמונה וסרטון של הגנב".
מה ציפית כשהגשת את התלונה?
"סברתי כאזרחית נורמטיבית שאחרי שהגשתי תלונה מסודרת המשטרה תסייע לי לאתר את התיק ואת הגנב. חשוב לציין כי בתוך התיק קיים מכשיר איתור ומעקב "AIR TAG" ובמקום שזה יסייע לחוקר הוא פשוט התלוצץ וחייך לי בפנים. כאן הבנתי בעצם שהישועה שלי לא תגיע ממערכת אכיפת החוק אבל עדיין הייתה לי תקווה סמויה".
כבר למחרת ב-18.1.25 סמוך לשעה 22.50 בלילה זיהיתי בעזרת העובדים מהמסעדה את הגנב שחזר לאזור הגניבה. אחד העומדים שהיו שם עזר לי לעכב אותו עד להגעת המשטרה. לאחר תחקור קצר, שוטרת ושוטר שהגיעו למקום ביקשו ממנו להוציא את החפצים מכיסו, הוא שלף החוצה פריטים כמו סיגריות, מצת ומבחנה ככל הנראה לשימוש בסמים.
השוטרת ריסקה את המבחנה ויחד פנינו איתו לאתר את התיק במקום שהוא טען שזרק אותו. פנינו יחד עם השוטרים לאותו אזור ששם לדבריו השליך את התיק לאחד הפחים וממש אחרי שתי דקות אפילו בלי לחפש החליטו השוטרים שהוא מתעתע בהם ולקחו אותו לניידת כשהם מודיעים לו שהוא מעוכב.
"לאחר כשעה הורי הגיעו לתחנת לב תל אביב בעקבות העובדה שביקשתי את הסיוע שלהם. לאחר שיחה עם היומנאית הורי הופנו לקצין משטרה פקד בן פלדמן. אבא שלי שוחח איתו וביקש בכל לשון של בקשה שיוציאו צו חיפוש בחפציו, במקום שבו הוא ישן. לצערי הרב משיחה של אבי עם הקצין (לקראת השעה 03:00 לפנות בוקר התברר שמשחררים אותו, מבלי שהשיב את הציוד שגנב וכשהוא מסרב לומר איפה הוא גר. פשוטו כמשמעו".
בשלב הזה מאבדת נטע את האמון במשטרת ישראל לדבריה. "כאן מגיע רגע התסכול שלי. אם זה לא מקרה קלאסי לעצור אדם, עם כל הראיות וההוכחות שהוא ביצע את העבירה, לא ברור לנו מהי כן עילת מעצר. מדובר גם בתיק בעל ערך רב.
רגע מתסכל ביותר של אזרח מתרחש כאשר הוא מרגיש נבגד על ידי מערכת שאמונה על בטחונו. האזרח הקטן מול מערכת גדולה שלא מתפקדת. מדובר בהתנהלות לקויה משוללת מקצועיות והיגיון שאין בה כדי להרתיע. נראה שהפשע משתלם," היא זועמת.
ממשטרת ישראל נמסר: "המתלוננת עידכנה את מוקד 100 של המשטרה כשעתיים וחצי לאחר אירוע הגניבה, לשם קבלת פרטים ופתיחה בחקירה התבקשה המתלוננת להגיש תלונה. עם הגשת התלונה וקבלת הדיווח על כך שהמתלוננת מבחינה בחשוד, שוטרים הגיעו למקום במהירות, פגשו במתלוננת והחלו בסריקות, במהלכן איתרו את החשוד ועצרו אותו לחקירה. במקביל, נערכה סריקה בסביבתו לאיתור הרכוש שנגנב אך לא נמצא דבר. בתום החקירה החשוד שוחרר בתנאים מגבילים והחקירה עודנה מתנהלת".
