האישה לא רצתה שהגרוש יצא מהארץ והוציאה נגדו צו עיכוב יציאה, אולם בית המשפט המחוזי ביטל את הצו שהוטל על אב במסגרת תביעת מזונות. השופט סארי ג'יוסי קבע כי לא די בחשש סביר ליציאה מהארץ, אלא נדרשת הוכחת "חשש ממשי" שהנתבע עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת ואף הורה לאישה לשלם 5,000 שקלים הוצאות משפט.
במרכז הפרשה עומדים בני זוג לשעבר, הורים לשלושה ילדים. לפני מספר חודשים הגישה האם תביעת מזונות, ובמסגרתה ביקשה וקיבלה צו עיכוב יציאה מהארץ נגד האב. בית משפט השלום לענייני משפחה חייב את האב במזונות זמניים בסך 6,000 שקלים עבור הילדים, והותיר את צו עיכוב היציאה על כנו.
האם טענה כי האב ביצע פעולות המעידות על כוונתו להבריח נכסים: "המבקש הבריח את רוב הכספים שהיו בחשבון המשותף, ומשהצליח להבריח כספים מחשבון הבנק האישי שפתח, על אף העיקול שהוטל עליו", כך נכתב בתגובתה. לטענתה, האב סגר חשבון בנק משותף, משך ממנו כ-110 אלף שקלים ומכר חלק ממניותיו בחברה בינלאומית בה הוא עובד.
מנגד, טען האב כי ברשותו נכסים משמעותיים בישראל, כולל שתי דירות, המספקים ערובה מספקת לתשלום המזונות. הוא הדגיש כי סכום המזונות המקסימלי שייאלץ לשלם עד הגיע אחרון הילדים לגיל בגרות יעמוד על קצת למעלה מ-400 אלף שקלים, סכום הנמוך משווי נכסיו בארץ.
השופט ג'יוסי קבע כי נפלה טעות בהחלטת בית משפט השלום. בפסק דינו הבהיר כי על פי התקנות החדשות, נדרשת הוכחת "חשש ממשי" ולא רק "חשש סביר" ליציאה מהארץ לתקופה ממושכת. "לא כל נסיעה לחו"ל של חייב במזונות תגרום להכבדה בביצוע פסק הדין. רק שהיה ממושכת עלולה לגרום לכך, בהעדר יכולת להיפרע מנכסים בארץ", הדגיש השופט.
בית המשפט קבע כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת המצביעה על כוונת האב לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת. "לא נטען כי המבקש לא פועל על פי חובתו לשלם מזונות זמניים בהתאם לחיוב שהושת עליו... אין סיבה להניח כי המבקש יפסיק לשלם מזונות באופן מלא, או חלקי, משעמד בכך עד כה", נכתב בפסק הדין.
