בית משפט השלום בפתח תקווה זיכה את משה אלגזאייל, רבש"ץ היישוב אריאל לשעבר, שהואשם בתקיפת ערבי בסמוך לעיר אריאל לפני כחמש וחצי שנים.
בתקופת האירועים, אלגזאייל עבד כרבש"ץ העיר אריאל והוזעק לאירוע בו התעמתו ערבים שביצעו מסיק בסמוך לעיר עם חיילים לאחר שנדרשו לעזוב את המקום. החיילים עצרו את אחד הפלסטינאים אשר סירב להישמע להוראות החיילים. זמן קצר לאחר מכן, כאשר התברר לרבש"ץ כי אחד הפלסטינים מנסה לחטוף את הנשק של אחד החיילים במקום, הוא חבט בפלסטיני באגרוף ובעט בגבו. הרבש"ץ פעל מיידית לסייע לחיילים ומנע מהעצור ומיתר הערבים להתקרב עליהם עד להשתלטות החיילים על התוקף.
לאחר כשנה וחצי זומן הרבש"ץ לחקירה, בה הואשם בתקיפת העצור הערבי, ויחידת התביעות במחוז ש"י הגישה נגדו כתב אישום. עו"ד משה פולסקי מארגון "חוננו" ניהל מאבק משפטי ארוך, אשר הסתיים כאמור בהחלטת בית המשפט לזכות את הרבש"ץ מכל אשמה.
"צפייה בסרטון המתעד את אירוע התקיפה הנטען, מלמדת כי בזמן שאחיו של המתלונן ניסה לחטוף את נשקו של אחד החיילים, המתלונן, שהיה על הקרקע ואזוק בידיו, התנגד למעצרו, וניסה לקום לכיוונו של אחיו", כתב השופט ארז מלמד. "במצב דברים זה הרי שנשקפה לנוכחים סכנת פגיעה מיידית".
עוד כתב השופט מלמד: "הנאשם הביא לידיעת המפקדים בשטח חששו מהסלמת האירוע ואולם בכל מקרה, בוודאי לא הביא בהתנהגותו לתקיפה וממילא לא יכל לצפות את אפשרות התפתחות הדברים. בשום שלב לא יכול היה הנאשם לתאר לעצמו שהאירוע יסלים עד כדי ניסיון לחטיפת נשקו של אחד החיילים. הנאשם הגיע למקום לבקשת הצבא; הנאשם פנה פעם אחר פעם לגורמים המוסמכים בבקשה להבאת סיוע למקום; הנאשם ניסה כל העת להרגיע את האווירה הטעונה במקום, ומנגד, היה זה דווקא המתלונן שבחר לנסות להשתחרר ממעצרו ולהצטרף לאחיו, שהיה באותן שניות ממש בעיצומו של מאבק לחטיפת נשקו של אחד החיילים. הנאשם לא שש אלי קרב ונדמה כי האירוע נכפה עליו הר כגיגית".
השופט מלמד מתח ביקורת על החלטת המשטרה להגיש כתב אישום נגד הרבש"ץ: "גם אם ניתן לטעון כי הנאשם יכל להדוף את המתלונן ולמנוע ממנו להצטרף לאחיו באמצעים פחות פוגעניים, הרי שקצב התרחשות האירועים, למן שמיעת הצעקה 'חטיפת נשק', תחושת הסכנה המידית והמוחשית שהייתה מנת חלקו של הנאשם ועד נטרול המתלונן, היה מהיר מאוד והסתיים תוך שניות בודדות, כאשר כאמור, הנאשם, לדבריו, כל אותה עת היה עם גבו אל אירוע ניסיון חטיפת הנשק, כך שלא ניתן לדרוש מהנאשם, בסיטואציה כה מורכבת, לשקול דרכי פעולה חלופיות, פוגעניות פחות. לפיכך, לשיטתי, בחירתו של הנאשם לעשות שימוש בכוח הייתה מוצדקת וסבירה".
עו"ד פולסקי מסר: "מדובר ברבש"ץ מוערך שכל חייו שירת את מדינת ישראל בתפקידים ביטחוניים שונים, ששירת בשנה האחרונה למעלה מ-200 יום במילואים, הוזעק למקום על מנת לסייע לחיילים שנתקלו בהתנגדות של פלסטינים, עד שהסמ"פ במקום נאלץ לעצור את אחד החשודים שסירב להישמע להוראות החיילים. במהלך האירוע אחיו של העצור, חטף את נשקו של אחד החיילים, תרחיש שיכול היה להגיע בקלות לידי סכנת חיים לכלל הנוכחים במקום, כאשר באותה העת, העצור מבקש לסייע לאחיו שחטף את הנשק".
"לרבש"ץ לא נותרה אלא ברירה להפעיל עליו כוח להפיל אותו לרתק אותו לרצפה, חרף זאת העצור המשיך להתנגד וביקש לסייע לאחיו חוטף הנשק, ולכן מרשי נאלץ להעצים את השימוש בכוח מה שאכן הביא להרגעת השטח. אציין כי כבר במהלך דיון הגישור שופט נוסף הביע את דעתו, לפיה לא היה מקום להורות על הגשת כתב אישום כנגד מרשי בנסיבות האירוע, אולם באופן תמוה, המאשימה - יחידת תביעות ש"י התנגדה, והתעקשה על ניהול ההליך, תוך הסבת עינוי דין למרשי שנאלץ להילחם על חפותו".
עוד הוסיף עו"ד פולסקי: "בסופו של יום בהליך ההוכחות בית המשפט נתן אמון מלא בגרסת מרשי, שפעל משיקולים מבצעיים וענייניים בלבד ודחה מכל וכל את גרסת הפלסטיני. לא ברור לי היכן אבד שיקול הדעת של כל מי שטיפל בתיק מצד רשויות אכיפה החוק. מדוע בחרה יחידת תביעות ש"י לתת אמון בגרסת פלסטינאי שהורשע בעבר בהשלכת בקת"ב ולא נתנה אמון בגרסת אזרח ששירת את המדינה שנים רבות כלוחם בצבא ובמשטרה ובמסגרות אזרחיות שונות. רק לאחר מאבק משפטי ארוך וממושך ולאחר שמיעת העדים וצפייה בסרטון המתעד את האירוע, הורה בית המשפט על זיכויו של מרשי, ואנחנו מברכים את בית המשפט על כך, אין לנו אלא להצר על עינוי הדין הממושך שנגרם למרשי".
ממשטרת ישראל שהגישה את כתב האישום נמסר: "האירוע מתועד בסרטון, אשר מצטבר לראיות נוספות, המעידות, לטעמנו, על אשמת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. אנו מקבלים את הכרעת בית המשפט, ולצד זאת, העברנו המלצת ערעור לפרקליטות מחוז מרכז".
