סבתא בת 95 סלחה לנכדתה שמשכה ללא רשות 15,000 שקלים מכרטיס האשראי שלה והודיעה שאינה מעוניינת בהחזרת הכספים. בעקבות זאת ונסיבות נוספות, החליט בית משפט השלום לבטל את הרשעת הנכדה, לתת לה הזדמנות לשיקום.
כתב האישום חשף כי בשלוש הזדמנויות שונות, תוך כחודשיים, נטלה הנכדה את כרטיס האשראי מבית סבתה ומשכה באמצעותו סכום של 5,000 שקלים בכל פעם, ללא ידיעת סבתה. הנכדה הודתה בהזדמנות הראשונה במיוחס לה.
שירות המבחן, שבחן את המקרה בארבעה תסקירים שונים, מצא כי הרקע למעשיה של הנאשמת היו קשיים כלכליים שהובילו ללחץ נפשי. בתסקיר האחרון צוין כי הנכדה עשתה מאמצים לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות, הגיעה להסדר תשלומים בהוצאה לפועל וכיום היא מחזירה בתשלומים חודשיים את חובותיה. היא גם השתלבה בעבודה כסייעת בגן פרטי.
התביעה התנגדה להמלצת שירות המבחן וטענה כי מתחם העונש הראוי נע בין מעצר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל. זאת בשל "הפגיעה בערכים המוגנים של קניינה של המתלוננת, קשישה כבת 95 וכן פגיעה בניהול חיי מסחר תקינים ובאמון הציבור במערכת הבנקאית".
מנגד, הסנגורית טענה כי המתחם הראוי נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר. היא הדגישה כי בניגוד לתיקים אחרים, כאן מדובר בצעירה שנקלעה למצב כלכלי קשה, שבגללו לקחה את כרטיס האשראי של סבתה מתוך מחשבה שזה יישאר בתוך המשפחה.
השופט רפאל ימיני קבע בגזר דינו כי "האינטרס הציבורי והאינטרס הפרטי מתלכדים לאינטרס משותף אחד שאינו סותר את המלצת שירות המבחן והוא חיזוק הנאשמת להתמיד במאמציה כפי שעשתה עד כה כדי להיפלט ממעגל הפשיעה, לעלות על דרך המלך, הנורמטיבית ולהישאר שם". נקודת מפתח בהחלטה הייתה העובדה שהרשעה פלילית תוביל לפיטורי הנאשמת מעבודתה. על פי התכתובת שהוצגה עם האגף לביטחון של משרד החינוך, הרשעה הייתה מובילה לפיטוריה כסייעת בגן. "הנזק הישיר והעכשווי יהיה חוסר יכולתה לעמוד בהסדר התשלומים אליו הגיעה, ובקריסתו, יקרסו עמו כל המאמצים שנעשו עד כה וירדו לטמיון", כתב השופט.
במקום הרשעה, החליט בית המשפט להטיל על הנאשמת 150 שעות לתועלת הציבור וצו מבחן למשך שנה. "ייתכן כי בשל כך יש לנקוט בענישה שאינה ממצה עימה את הדין", סיכם השופט ימיני, "אולם, בסופו של דבר, אם תתמיד בדרך זו, תצא החברה כולה נשכרת".
