פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט עוסק בפרשת גבייה שביצע בית החולים שערי צדק, בו נקבע כי התביעה שהגיש בית החולים נגד אישה בוצעה שלא כדין וללא המצאת התראה ראויה.
הנתבעת טענה כי התביעה שהוגשה נגדה בהוצאה לפועל לא כללה המצאת התראה כדין, וכי מדובר במהלך שנועד לספק את תאבון שכר הטרחה של משרד עורכי הדין של שערי צדק. בנוסף, נטען כי החוב שלכאורה היה קיים, כוסה כבר על ידי קופת חולים.
בית המשפט קיבל את התנגדות הנתבעת לתביעה לסכום קצוב וקבע שהתביעה נפתחה בניגוד לחוק. בהחלטתו, ציין השופט כי שערי צדק הודתה שהיא פועלת לגביית חובות על בסיס כתובות ישנות המופיעות במרשמיה, תוך ריקון מתוכן של דרישת ההתראה הקבועה בחוק.
השופט הוסיף כי לא שוכנע שהליכי גבייה "רכים" ננקטו מול הנתבעת כפי שטען שערי צדק, וכי התנהלות זו פוגעת במטרות החוק, יוצרת עומס מיותר על מערכת המשפט ומביאה לבזבוז משאבים ציבוריים.
בפסק הדין התייחס השופט גם להשלכות הרחבות של התנהלות זו: "יש לזכור שהפונים לשערי צדק מגיעים בעת צרה, בעת חולי, כשאינם במיטבם. הדבר מחזק את הצורך במתן התראה כדין לפי חוק". כמו כן, צוין כי טיפול בתביעות מסוג זה גוזל זמן ומשאבים יקרים ממערכת המשפט ומהקופה הציבורית, תוך פגיעה בזכות הגישה של בעלי דין אחרים לבתי המשפט.
בית המשפט החליט לחייב את שערי צדק לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח. עם זאת, לפנים משורת הדין, לא נפסקו הוצאות לאוצר המדינה. בנוסף, נקבע שעל שערי צדק לדאוג לבצע הליכי גבייה "רכים" בתיקי חוב אחרים דומים – זאת מכיוון שבית החולים שערי צדק מנהל הליכים רבים דומים, ובתיקים נוספים הועלו טענות דומות.
