בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מואשמת תושבת ירושלים, בת 43, בשורת מעשי שוד שביצעה ברחובות תל אביב לפני כשבועיים וחצי. הנאשמת, ביצעה שלושה מקרי שוד בזה אחר זה תוך שעה וחצי בלבד, אחד מהם של ילדה כבת עשר שהמתינה להסעה לבית הספר.
מסע השוד החל בשעה 7:00 בבוקר, כאשר הנאשמת איתרה קורבן ראשון - ילדה בת 10.5 שעמדה ברחוב ההגנה והמתינה להסעה לבית הספר. על פי כתב האישום, הנאשמת ניצלה את פגיעותה של הקטינה, חטפה את הטלפון הנייד מידיה ונמלטה במהירות מהמקום.
עשר דקות בלבד לאחר מכן, בשעה 7:10, הנאשמת כבר הייתה בדרכה לקורבן הבא. הפעם, ברחוב לוינסקי, היא נקטה בתחכום רב יותר. תחילה התקרבה למתלוננת ועשתה תנועות כמי שמצלמת אותה בטלפון נייד. כשהמתלוננת ביקשה ממנה להפסיק, הנאשמת דחפה אותה בפתאומיות, חטפה את הטלפון הנייד שלה - שהכיל גם את כרטיס האשראי וכרטיס הרב-קו - ונמלטה מהמקום.
השיא האלים של מסע השוד התרחש בשעה 8:29 בשדרות רוטשילד. הפעם הנאשמת שינתה את שיטת הפעולה והפגינה תוקפנות מוגברת. היא ניגשה למתלוננת ודרשה ממנה להתקשר לאדם בשם זאכרי. כשהמתלוננת השיבה שאינה מכירה אדם כזה, הנאשמת דרשה את הטלפון שלה.
המתלוננת ניסתה להגן על רכושה והסתירה את הטלפון מאחורי גבה, אך הנאשמת לא ויתרה. היא שלפה סכין יפנית מחולצתה, חטפה את תיקה של המתלוננת ונמלטה מהמקום.
בחקירתה במשטרה, גרסת הנאשמת הייתה מפתיעה. תחילה היא קשרה את עצמה לאירועים וזיהתה את החפצים שנתפסו עליה, אך בהמשך שינתה את גרסתה וטענה כי היא "לא הולכת לשום מקום חוץ מהכנסייה וירושלים".
היא אף ציטטה מהתורה באומרה "לא אסור חרם, מה שלא שלך אל תיקח". את השוד הראשון הכחישה לחלוטין, את השני הכחישה תחילה אך בהמשך הודתה בו, ובאשר לשוד השלישי - הודתה בגניבת התיק אך הכחישה את השימוש בסכין.
התביעה ייחסה לנאשמת שתי עבירות של שוד רגיל ועבירה אחת של שוד מזוין, ומבקשת את מעצרה עד תום ההליכים המשפטיים. בבקשת המעצר מודגשת המסוכנות הרבה שנשקפת ממנה, בין היתר בשל "תעוזתה וחוסר המורא שלה מהחוק", כפי שבאו לידי ביטוי בריבוי המעשים בפרק זמן כה קצר ובנחישותה להשיג את מבוקשה גם כשהמתלוננות ועוברי אורח ביקשו ממנה לחדול ממעשיה.
