בית המשפט לענייני משפחה קבע באחרונה כי יש לבטל הסכם גירושין בין בני זוג שנחתם בשנת 2009, לאחר שהתברר כי נחתם תוך ניצול מצוקה נפשית קשה של האישה והסתרת מידע מהותי על היקף רכושו של הבעל. פסק הדין חושף מסכת של לחצים, איומים והטעיה שהובילו לחתימת ההסכם.
מחומר הראיות עולה כי בשנת 2008, לאחר שעלו יחסי בני הזוג על שרטון, החל הבעל במסע לחצים שכלל הוצאת צו פינוי נגד האישה מדירת המגורים, הפסקת תשלום הוצאות הבית וניתוק החשמל והטלפון. על פי עדות אחותה של האישה, הבעל אף איים כי ייקח את הילדים. בחקירתו בבית המשפט הודה הבעל כי המכתב ששלח עם דרישת הפינוי היה "סוג של משחק" וכי "זה סוג של הצגה של עורכי דין".
במהלך המשפט התברר כי בעת החתימה על ההסכם הסתיר הבעל נכסים משמעותיים. כך למשל, בשנת 2008 רכש זכויות קרקע שלא דווחו במסגרת ההסכם.
יתרה מזאת, לאחר חתימת ההסכם החלו לעבור על שמו נכסים רבים מבני משפחתו בהעברות ללא תמורה, כולל דירת המגורים, קרקעות ואף נכס שעליו נבנה אולם אירועים.
עורך הדין שייצג את האישה בזמן חתימת ההסכם העיד בבית המשפט כי "ההסכם מבוסס על נתונים שקריים, ולכן לא יכול להיות לו כל תוקף", והוסיף כי אילו היה יודע על הנכסים הנוספים, היה מייעץ לאישה שלא לחתום על ההסכם בתנאים שנקבעו.
על פי ההסכם שבוטל, האישה הייתה אמורה לקבל סכום של 100,000 דולר בלבד מכלל הרכוש המשותף. השופטת הדגישה כי מדובר בתוצאה מקפחת במיוחד, שכן האישה כמעט ולא עבדה במהלך שנות הנישואין, לא צברה זכויות סוציאליות ואינה בעלת מקצוע. "המשמעות בפועל היא כי האישה יוצאת ממערכת הנישואין ללא קורת גג תחת ראשה וללא משאבים כלכליים, למעט הסכום הזעום", קבעה השופטת.
מעניין לציין כי לאחר חתימת ההסכם המשיכו בני הזוג, שנישאו בשנת 1997 ולהם שלושה ילדים כיום בגירים, לחיות יחד במשך 14 שנים נוספות עד לפרידתם הסופית בשנת 2023. השופטת ציינה כי העובדה שהצדדים לא פעלו למימוש ההסכם במשך תקופה כה ארוכה מעידה על זניחתו.
בעקבות ביטול ההסכם קבעה השופטת כי יש להסדיר מחדש את ענייני הרכוש בין בני הזוג בהתאם לחוק יחסי ממון, תוך בחינת כלל הנכסים המשותפים שנצברו במהלך חיי הנישואין. בנוסף, חויב הבעל בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 55,000 שקלים.
