"אין אופק שיקומי ואין תקווה": כך קבעה השופטת בגזר דינה של אסירה בת 40, שדקרה את חברתה לכלא בפניה באמצעות מכסה קופסת שימורים - ללא כל סיבה נראית לעין. ההתקפה האלימה, שהתרחשה לעיני סוהרת, היא רק פרק נוסף בסיפור חיים טרגי של אישה הכלואה בין סורגי בית הכלא.
על פי כתב האישום, תקפה הנאשמת אסירה אחרת שעסקה בצביעת קיר בכלא. הנאשמת הוציאה מכסה של קופסת שימורים מתחת לחולצתה, אחזה בשיער המתלוננת ודקרה אותה בפניה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת מספר חתכים בפנים, כולל חתך באורך כ-5 ס"מ וחתך רוחבי באף, שהצריכו תפירה בבית החולים תחת הרדמה מקומית.
התביעה הדגישה את חומרת המעשה והשלכותיו. כאשר כשנה לאחר המקרה שוחחה התובעת עם המתלוננת, שתיארה את הטראומה עמה היא מתמודדת, לרבות צורך בטיפול פסיכיאטרי וניתוח באזור מחיצת האף.
בחקירתה במשטרה, סיפקה הנאשמת גרסה מוזרה ובלתי קוהרנטית. "היא חופשיה תמיד, ולפעמים היא מבקשת שיפתחו את הדלת שלי בשביל לתקוף אותי... היא היתה מראה לי את הציצי שלה ואומרת לי תמצצי לי... לפני שלוש שנים היא דפקה בי מכות... לא שחטתי אותה שמתי לה סכין בפנים... כי היא אנסה אותי מילולית", טענה בהתייחסה למתלוננת, למרות שהשתיים היו כלואות באגף הפרדה נפרד. המתלוננת עצמה העידה כי לא הייתה כל עוינות ביניהן, ולהיפך - הנאשמת אף אמרה לה בעבר שהיא "בחורה מצחיקה" ו"אוהבת אותה".
הסנגורית הציגה היסטוריה רפואית מורכבת של הנאשמת, של אשפוזים פסיכיאטריים. "בשל מורכבות מצבה ונטייתה לאלימות, לא התקבלה לטיפול במוסדות לתחלואה כפולה", ציינה השופטת בגזר הדין.
השופטת רבקה גלט שהטילה על הנאשמת 20 חודשי מאסר וכן 3,000 שקלים פיצוי למתלוננת, קבעה כי העובדה שהנאשמת פעלה למרות נוכחות הסוהרת, "ובכך חרצה את גורל עצמה, מעלה חשש לכך שפעלה תחת השפעת מחלתה". עם זאת, בשל עברה הפלילי החמור, הכולל מעשי אלימות חוזרים בכלא, החליטה להטיל עונש משמעותי.
"חייה של הנאשמת עגומים ביותר", כתבה השופטת, "שכן היא שוהה מזה שנים מאחורי סורג ובריח, באגף הפרדה, ובהשגחה, כך שיציאותיה מתאה מדודות וספורות, ואפשרותה ליצירת קשר אנושי, אפסית".
