בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הרשיע באחרונה את תושב טייבה בהחזקת אקדח שמספרו המוטבע מעיד על סיפור טרגי: הנשק נגנב מגופתו של לוחם ימ"מ שנהרג בהגנה על יישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר. האקדח אותר בסוף ינואר בעקבות מרדף משטרתי בסמטאות טייבה, שהסתיים כאשר הנאשם השליך אותו מעל חומה בניסיון נואש להיפטר מהראיה המפלילה.
הנאשם שהורשע בעבירות של נשיאת והובלת נשק ללא רשות ושיבוש מהלכי משפט, לפני כשנה כוחות משטרה הגיעו לשכונה הדרומית בטייבה לצורך איתור אדם אחר הדרוש לחקירה. שוטר ומתנדב הבחינו בנאשם נוהג ברכב טויוטה בשביל הגישה. כשזיהה את הניידת, החל במנוסה מהירה שהסתיימה במרדף רגלי.
על פי עדות השוטר המרדף נמשך כדקה-שתיים לאורך מסלול של כ-100 מטרים. "שמרתי על קשר עין עם הנאשם במרחק של כ-10 מטרים ממנו", העיד השוטר. בסופו של המרדף, זיהה את הנאשם עומד על מדרגה בחצר בית כשהוא מחזיק אקדח. "נעמדתי במקום ולא דיברתי מחשש שהנאשם רוצה לירות בי", תיאר השוטר. "הנאשם נראה לחוץ מאוד כשזיהה אותי, ואז ראיתי אותו זורק את האקדח לחצר של הבית מצד ימין. ראיתי שהאקדח פגע בקיר של הבית הצמוד, ושמעתי רעש של ברזל ונפילה על הרצפה".
הנאשם, בן 27 שעבד כפועל בניין עד למעצרו, הכחיש את המיוחס לו. בעדותו טען תחילה כי "כל מי שרואה משטרה בורח", ובהמשך שינה את גרסתו וטען כי ברח בגלל שראה את השוטרים פותחים את דלתות הניידת ושמים ידיהם על אקדחיהם.
השופטת מיכל ברנט דחתה את טענות ההגנה בדבר מחדלי חקירה, וקבעה כי "טענתו של הנאשם כי עצר מרצונו, מתוך בחירה, ולא משום שנתפס על ידי המשטרה, סותרת את גרסתו המהימנה של השוטר ואף מעלה שאלה שלא ניתנה לה תשובה – מדוע החליט הנאשם, שטוען כי הוא פוחד מהמשטרה, לעצור פתאום ולהפסיק להימלט?".
בנוגע לטענות ההגנה על היעדר טביעות אצבע או DNA על האקדח, ציטטה השופטת מההלכה הפסוקה לפיה "משקלה של בדיקה פורנזית הוא בעל משמעות בהתקיים ממצא חיובי, ואין משמעות ראייתית לממצא שלילי בדבר היעדר סימנים".
