ביום עדותו ה-17 של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו היום (רביעי) הגיע לשיאו העימות בין הנאשם לבין הרכב השופטים. מצד אחד, החזרתיות המתישה אך הכרחית של ההגנה במעבר על עשרות פרסומים אשר לטענת הפרקליטות מקימים את עבירת השוחד שכבר הומלץ על מחיקתה, ומן הצד השני – מורת רוחם המופגנת של הרכב השופטים, מורת רוח שמתחילה גם היא להישמע שוב ושוב.
החזרתיות של ה"חזרתיות"
בבסיסה של כל אחת מן הטענות לחזרה, נמצאת עמדה מהותית ותקיפה: השופט בר-עם חוזר על הטענה של "חזרתיות" בטענות ההגנה של נתניהו לצורך ייעול המשפט וקידומו, ואילו נתניהו מצידו מנצל את ההזדמנות כדי לחזק את נרטיב חוסר האיזון וחוסר ההוגנות, שלפיה בעוד שהפרקליטות השקיעה עמל רב באיתור מאות כתבות מתוך באותה תקופה, לא מאפשרים לו להתמודד עם כל אחת מהכתבות.
ניתן להבין את הרכב השופטים באשר לקוצר רוחם מחזרתיות הטענות. שוב ושוב, סנגורו של נתניהו, עו"ד חדד שואל את לקוחו שאלות רטוריות שהתשובה עליהן ידועה: "האם זה סיקור חריג?". נתניהו מנחית להרמה של חדד, ומנצל כל אחת מהן על מנת לחזק את התיזה שלו.
מבחינה זו, לפרקליטות אין ברירה אלא ללגום את הדייסה שהיא בישלה לעצמה. השופטים שמתבוססים בבוץ יחד עם הפרקליטות, מנסים לחלץ את העגלה ודוחקים בחדד, והנה שוב מנצל נתניהו את ההזדמנות להוכיח את הקיפוח והפגיעה בהגנתו. התוצאה בלתי נמנעת: כולם מאבדים את הסבלנות, הרוחות מתלהטות, והווליום עולה עד כדי כך, שהשופטת המוערכת, רבקה פרידמן-פלדמן, אינה מהססת להסות. "תוריד את הטון", הורתה באופן חסר תקדים לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו.
דף מסרים משפטי
פרידמן-פלדמן היא מהמאופקות והאלגנטיות שבשופטות ישראל. ואולי משום סיבה זו, ניתן להניח שהיא יודעת שנתניהו מגביה את גובה הלהבות במודע ובמתוכנן. לא מן הנמנע כי גם יתר הרכב השופטים מודע לעובדה זו בדיוק. במובן זה, אולם בית המשפט אינו למעשה אלא מימוש דף המסרים המשפטי של נתניהו שהוא במלאכת גאונות גם דף מסרים פוליטי, ולבית המשפט לא נותר אלא להתערב. אנשים צריכים גבולות, גם אם הם מנהיגי מעצמה, נאשמים, או גם וגם.
אך בל נטעה. חדד ונתניהו ממשיכים וימשיכו בשלהם. העימות סביב השליטה בנרטיבים הציבוריים והמשפטיים נושף על גחלים קיימות ולוחשות, שהלהבות מהן עולות יחד עם הטמפרטורות בהיכל הצדק. בקצב הזה – נכונו לנו ימי שרב לוהטים.
