גרסאות סותרות, עדויות מעורפלות וספקות באמינות גרסת המתלוננת, הובילו את בית המשפט בראשון לציון, לזכות גבר שאשתו לשעבר טענה כי היכה אותה באגרוף ואיים להוציא את עיניה. השופט אבי וסטרמן מצא בעדותה "קשיים לא מעטים" שהובילו לזיכויו של הנאשם מחמת הספק.
כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של תקיפה ואיומים. על פי הנטען, הנאשם שב לביתם המשותף בשעות הבוקר, וללא סיבה ברורה ניגש למתלוננת והכה בפניה באמצעות אגרופו. ביום המחרת, כאשר המתלוננת אמרה לו כי תקף אותה ועליה ללכת לבית החולים, איים עליה באומרו: "מצידי לא אכפת לי, אפילו את שתי העיניים שלך אני אוציא לך ואת מצדי יכולה למות". הנאשם הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום באופן מוחלט, וטען כי במועד האירוע כלל לא התגורר עם המתלוננת, לאחר שעזב את הבית.
במהלך המשפט העידה המתלוננת כי הנאשם "כל הזמן הוא מכה אותי. ביום אחד בבוקר בא הוא הוא הכה אותי בעין... נתן לי בוקס... אחרי שנתן לי בוקס הייתי מטושטשת והיה לי גם כן חבלה שחורה בעין. עד היום יש לי". המתלוננת אף טענה כי לאחר האירוע ביקשה מהנאשם שייתן לה כסף עבור טיפול רפואי, אולם הוא סירב.
מנגד, העיד מעסיקו של הנאשם, כי הנאשם עובד עמו מזה 14-13 שנים, ומסר כי הנאשם עובד במסירות על מנת לכלכל שני בתים ודואג לילדיו. הנאשם עצמו העיד כי הגיע לישראל בשנת 2009 ונישא למתלוננת בשנת 2012, וכי הם נפרדו לפני 3 שנים, בטרם הוגשה התלונה. הוא הכחיש באופן נחרץ כי אי פעם נקט באלימות כלפי המתלוננת.
בהכרעת הדין, מצא השופט וסטרמן סתירות בגרסת המתלוננת בין עדותה בבית המשפט לבין הודעותיה במשטרה, בפרט בנוגע לאירועי אלימות קודמים. כמו כן, ציין השופט כי המתלוננת טענה שבעלת מכולת שכונתית, סיפרה לה שהנאשם שוחח עמה ואיים להרוג את המתלוננת - טענה שלא נתמכה בראיות אחרות ואף נסתרה על ידי דברי בעלת המכולת עצמה בתיעוד מצלמת הגוף של השוטרים.
השופט התרשם גם כי ייתכן שברקע הגשת התלונה עמדה העובדה שהמתלוננת פגועה מכך שהנאשם, לטענתה, ניהל קשר עם אישה אחרת, וכן סירובו להמשיך ולממן את רכישותיה בחנותה של בעלת המכולת.
בסיכום פסק הדין, ציטט השופט וסטרמן מפסיקת בית המשפט העליון: "סוף דבר, סבורני כי יש לזכות את המערער מחמת הספק. כל התמיהות שהעליתי לא באו לומר כי לא היו דברים מעולם או כי המתלוננת אינה דוברת אמת... כאשר כל אלה מצטברים יחד לכדי מסה קריטית... ומאחר ובהשערות וניחושים אין די לביסוס הרשעה בפלילים, הגעתי למסקנה, כי גרסת המאשימה לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר".
השופט הדגיש כי למרות זיכוי הנאשם מחמת הספק, אין בכך כדי לקבוע מסמרות לגבי אמיתות גרסתו של הנאשם או שקריות גרסתה של המתלוננת, אלא רק שלא ניתן להרשיע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי.
