היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה הערב (שלישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו כי מבחינה משפטית בעת הזו לא ניתן למנות מחדש את השר איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי.
בתוך כך דחה בית המשפט העליון את בקשת ארגוני השמאל להוציא צו-ביניים נגד מינויו של בן גביר לשר לביטחון לאומי. המשמעות: מחר ימונה בן גביר כשר לביטחון לאומי.
שופטת בית המשפט העליון, השופטת דפנה ברק-ארז, כתבה: "בהתחשב בכך שטרם הוגשה כל התייחסות לגוף הטענות המועלות בעתירות - לא ראיתי לתת כעת צו ארעי במעמד צד אחד".
הממשלה תצביע על המינוי היום ואילו הכנסת תצביע על המינוי מחר.
מוקדם יותר סיכמו בליכוד עם עוצמה יהודית כי המפלגה תחזור לקואליציה ושריה ישובו לממשלה.
כזכור, נגד כהונתו של בן גביר בתפקיד השר הממונה על המשטרה הוגשו עתירות לבג"ץ אשר לא הוכרעו לגופן.
במסגרת העתירות שלחה היועמ"שית לראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב בו דרשה ממנו לשקול מחדש את מינויו של בן גביר לתפקיד השר הממונה על המשטרה, בצירוף טענות לדוגמאות בהן בן גביר התערב בעבודת המשטרה בניגוד לדין. נתניהו הבהיר כי לא יפטר את בן גביר.
כעת, לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, מצבו של בן גביר מורכב יותר מכיוון שיותר קשה למנות אדם לתפקיד שר מאשר לפטר אדם מתפקיד שר. בשל כך, המינוי המחודש של בן גביר לתפקיד השר הממונה על המשטרה אינו חוקי מבחינת היועמ"שית.
לאחר התפטרותו של בן גביר מהממשלה, היועמ"שית כתבה לנתניהו: "ככל שתשקול בעתיד למנות את חבר הכנסת איתמר בן גביר כחבר בממשלה, תתחייב בחינה של התשתית העובדתית הרלוונטית העדכנית ובתוך כך זו שהוצגה בפניך לאחרונה".
היועמ"שית הוסיפה: "בחינה עתידית זו תתבצע, ככל שיהיה צורך בדבר, בראי כללי המשפט המינהלי, ובשים לב לכך כי מדובר יהיה במינוי חדש". יש להדגיש כי היועמ"שית לא נקטה בעמדה ספציפית וקונקרטית כלפי המינוי מחדש של בן גביר, אלא רק סבורה כי יש לבחון אותו מחדש.
כעת השאלה הגדולה היא האם נתניהו יחליט אם למנות או לא למנות את בן גביר בכפוף לעמדת היועמ"שית – או שהוא יקדם את המהלך לחזרתו של בן גביר ללא התחשבות בעמדתה.
