היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה הגישה אמש (שני) בקשה לדחות את מועד מתן תשובתה לבקשות למתן צו ביניים נגד פיטורי ראש השב"כ, רונן בר. זאת בטענה כי יש לדחות את התגובה בכדי לאפשר הצגת התשתית העובדתית והמשפטית המלאה, את "הצגת התשתית העובדתית והמשפטית המלאה" ביחס לטענות העולות בעתירות.
עמדת היועמ"שית לגבי צו ביניים ברורה. היא בעד. כך, היא בעד להשאיר בינתיים את הצו הארעי שהמשמעות שלו זהה למשמעות של צו ביניים - הקפאת פיטוריו של רונן בר. כמו שצו ארעי עומד בתוקף עד להחלטה אחרת, כך גם צו ביניים אינו סוף פסוק והוא עומד בתוקפו עד להחלטה אחרת.
היועמ"שית עצמה כתבה את הדברים: "הצו הארעי שניתן משמר את המצב הקיים, ומונע שינוי במצב הדברים באופן בלתי הפיך, בטרם הכרעה בבקשות למתן צווי-ביניים". היועמ"שית הוסיפה כי לעמדתה, "אף אין מקום לאפשר את תחילת תהליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או של ממלא מקום, שיש בה כדי לקבוע עובדות בשטח בטרם ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד, באופן שיפגע ביציבותה של המסגרת הארגונית ההירארכית של שירות הביטחון הכללי".
ביחס לעתירה עצמה, כתבה היועמ"שית: "החלטת הממשלה לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשה של הפעולה המנהלית, וזאת הן ביחס להליך קבלת ההחלטה, הן ביחס לשיקול הדעת שהופעל במסגרת קבלת ההחלטה". אז למה למען ה' היועמ"שית לא יכולה לטעון כי יש להוציא צו ביניים?
למרות שעמדת היועמ"שית בנושא פיטורי ראש השב"כ והוצאת צו ביניים בעניין ברורה, ברקע ישנו הליך ההדחה שלה שהולך וקורם עור וגידים. הליך ההדחה, אם אכן יגיע לסופו, יגיע אל פתחו של בג"ץ. היועמ"שית אולי מעריכה ששופטי בג"ץ יהיו לצידה, אבל היא לא לוקחת סיכונים.
כל נקודה, חשובה. כולל העובדה שהיא נזהרה לפני קביעה כי יש להוציא צו ביניים בנושא פיטורי ראש השב"כ, וכי עמדה שכזאת המנוגדת לעמדת הממשלה ננקטת רק במקרים בהם החוק לא מאפשר כל דרך אחרת. למרות שעברו מספר ימים מהאירוע הדרמטי של פיטורי ראש השב"כ, היועמ"שית עדיין בודקת את "התשתית העובדתית והמשפטית המלאה", והיא צריכה עוד כמעט שבועיים בכדי לסיים את הבדיקה ולהגיש את עמדתה לבג"ץ.
