ראש החטיבה היהודית לשעבר לבן גביר: "חקירה זה לא פיקניק"

"אני מכיר את המערכת וקשור אליה גם היום", הסביר לנדאו, "גם השירות וגם החוקרים ידעו שכל הפוקוס עליהם, ושפה אסור לטעות ואסור לעשות שטויות. לכן כל מה שעשו זה באישור ובסמכות של גורמים שגיבו את זה, הפרקליטות, יועצים משפטיים וכיוצא בזה. גם שמעתי בעבר שתלו אותם עם הרגליים ושמו אותם על מיטת סדום. אתה באמת מכיר שופט שיאשר דבר כזה? אתה באמת מכיר חוקר שילך לסכן את הקריירה שלו ואת כל מה שהוא בנה לעצמו? נכון, חקירה זה דבר לא נעים, יושבים מהבוקר עד הערב וחוקרים אותך, ומונעים ממך עורך דין ומשפחה.

"אתה נמצא באוריינטציה שאתה לא יודע מה קורה בחוץ ומה השעה. אז זה לא פיקניק, אין בזה סוד. זה האופי של חקירה. אבל מפה ועד הסיפורים ששמעתי. אבל נרגעתי כששמעתי ששירת הנשים שברה אותו".

"איזה כיף לשמוע את האווירה הצינית הזאת", הגיב עו"ד בן גביר, "זה כנראה מהתדרוכים שהשב"כ מעביר לאנשיו, תהפכו את זה לשירת נשים, בואו נצחק ונזלזל. לגבי שירת הנשים, מה היה קורה אם היו מכריחים נחקר פלסטיני לאכול ברמדאן. האם אז לא היינו שומעים את כל אבירי זכויות האזרח, איך עושים את זה? יש חופש דת, אבל הוא יהודי, אז מה אכפת לנו לפגוע בדתי. אני עם תמלול ההקלטה: 'שמו אותי על מיטת סדום, הכו אותי, סתרו לי, אמרו לי שיעשו אותי גמיש וההמשך מזעזע".

גזית שאל למה להאמין לעדות של בן אוליאל, ובן גביר ענה: "אני לא מחזיק בקלטות מאותן דקות. החקירה צולמה ותועדה על ידי שירות הביטחון הכללי, שהביא לסנגורים חומרים מהשלבים היותר מאוחרים. הוא מדבר על זמן מסוים, ופורסם שבדיוק באותן השעות היועץ המשפטי נתן את ההיתר ש'אפשר להתחיל לענות'. אם השב"כ מאמין שהכל שטויות, שיחשפו את הקלטות, נשמע כולנו מה עבר עליו באותם יום-יומיים. מה יש להסתיר? שירות הביטחון הכללי מסתיר, ממה הם מפחדים?".

לנדאו השיב: "אני מניח שזה יגיע למשפט, ועורך הדין ידרוש משפט זוטא, ומניח שיציגו כל מה שצריך להציג. אני לא משפטן, אבל מהפרקטיקה הקודמת - כל מה שבית המשפט דרש הוא קיבל. בסופו של דבר הבן אדם צריך לדעת במה להודות. הוא הרי לא יודע מה יש לחוקר ביד, מה הם הפרטים המוכמנים והמודיעין שיש לחוקר, ובסופו של דבר הוא מודה".