בבית המשפט המחוזי התקיים היום (חמישי) דיון בהארכת מעצרם של שירי סובול ודוד ערן, הנאשמים ברצח האחות התאומה של שירי, הילי. השופט בני שגיא האריך את מעצרו של ערן עד הודעה חדשה, וזאת לאחר ללא התנגדות של פרקליטו, עו"ד ששי גז.

בדיון לגבי שירי סובול, טענה התובעת בתיק, עו"ד זהר דולב, שאין מחלוקת אמיתית על כך ששירי סובול צפתה ברצח בזמן התרחשותו. "היא טוענת שלא זיהתה את הנאשם כמי שרצח את אחותה. מדובר בטיעון שקרי. זה רצח שהתבצע כמה מטרים ממנה והיא צופה בו דרך העינית. בשלב מסוים היא אפילו שואלת אותו ׳מה אתה עושה׳. לא יתכן שהיא לא מזהה את בן זוגה ממרחק כה קצר בזמן שהוא רוצח באכזריות את אחותה התאומה".

עוד אמרה התובעת, כי הרצח כלל 120 דקירות, כך שזה רצח שלקח זמן. היא מוסרת למוקד 100 שהיא רואה את הרוצח יורד במדרגות ואח"כ חוזר. הדברים האלה מתיישבים עם דבריו שהתלבט מאיפה לברוח. לדבריה, "יש דמיון בין הפרשה הזאת לפרשת רוני רון ומארי פיזם".



לאחר מכן החלה התובעת למנות את הראיות נגד סובול: הנאשם התוודה בפני מ׳ (עד בתיק ששהה עם דוד ערן בתא המעצר) ביצע את הרצח וכי תכנן אותו יחד עם הנאשמת. ראייה נוספת היא מסרונים בין הנאשמים ביום הרצח, שמצביעים לכאורה על תכנון מוקדם. בבוקר הרצח, ב-12:04 שולחת שירי לדוד הודעה מוקלטת ׳איפה אתה?׳. בהמשך שולחת לו הודעות ׳תקווה שניפגש ואני לא אהיה פגועה׳. ב-12:45 שולחת לו מסרון: ׳עדיין לא הולכים אליו׳, כשב-12:49 מתבצע הרצח. במהלך הדיון השמיעה התובעת הקלטות של הודעות וואטסאפ קוליות שהשאיר ערן לשירי תוך כדי שהוא חתך את עצמו, לדבריה, בהודעות הוא נשמע בוכה, ובהודעות ששירי החזירה לו, היא אומרת 'תירגע, מה כבר יכול להיות'.

דוד מוסר בחקירתו שזומן להגיע לדירה ב-13-12. הוא לא הגיע במקרה אלא אחרי שתיאם עם שירי. הוא היה מוכן לעשות הכל כדי ששירי תהיה איתו ולא תהיה עם אחרים. היה אובססיבי לגביה.

לדברי עו"ד דולב, במערכת היחסים בינה לבין אחותה, המנוחה הייתה דווקא הדומיננטית והיא זאת שפגעה בה פיזית ונפשית. כששואלים את שירי 'איך עשיתם דבר כזה' היא עונה לו 'עכשיו יהיה לי שקט'. קור הרוח והתעוזה שלה לתאם עם דוד גרסאות, מלמדים על המניפולטיביות שלה ועל הדומיננטיות שלה בתכנון הרצח".
 

"האחרונה שאפשר להגיד עליה שהיא מתוחכמת ומניפולטיבית"


סנגורה של שירי, עו"ד אלי כהן, אמר כי יש ראיות לכך שסובול כעסה על המעשה הזה. "התביעה אומרת שהיא ראתה את הרצח ממטר וחצי דרך עינית. היא לא ראתה את הרוצח אלא את הגב שלו. אם היא שותפה לרצח, היעלה על הדעת שתוך כדי הרצח היא מאיצה במשטרה להגיע מהר? רוצח מתקשר למשטרה ואומר להם להגיע מיד?".

לדבריו, יש נתונים שמצביעים על כך שאין לה יד ורגל בזה. "כתב האישום מתבסס על מסרונים, שמלמדים באמת שהיה כעס של המשיבה כלפי אחותה. אבל יש גם מסרונים אחרים, שמלמדים על אהבה גדולה".

עו"ד כהן טען שיש נתונים שמעידים על כך ששירי סובול לא ביצעה רצח: שירי מתקשרת למשטרה תוך כדי הרצח וקוראת להם לבוא מיד; היא יכולה לחשוב שהחבר שלה הוא לא הדוקר, כי היה רגע שאבד ביניהם קשר עין. ייתכן שהיא חשבה שחברה ירד ואז הגיע הדוקר; בחקירה היא לא אומרת שבן זוגה היה איתה בבית בעת הרצח; לאורך כל גרסאותיה מסרה שלא ידעה שהמשיב הוא הדוקר כי ראתה את גבו. לאחר הדקירות היא שולחת לו מסרון: ׳זה היית אתה או שעזרת לה׳? מבלי שהיא יודעת שהמשטרה תיקח לה את הטלפון. היא לא יודעת אם המשיב אחראי לדקירות או לא. היא לא העלתה על דעתה שהוא הדוקר; המשיב עצמו מוסר ׳למה לא הקשבתי לשירי, מה עשיתי בכלל?".

"בשלב מסוים בחקירה במהלך העימות השאירו את השניים לבד בחדר והקליטו אותם", טען עו"ד כהן, "החוקרים יוצאים, בשעה 1:30 אמר ערן לסובול ׳רציתי שתרגישי ביטחון׳. היא אומרת לו: ׳מה עשית לי ולאמא שלי׳".

לאחר מכן, לדברי הפרקליט, נשמעת שירי אומרת לדוד: ׳איך יכולת לעשות לה את זה. אני תמיד אוהב אותך אבל לא היית צריך לעשות לה את זה׳. בלחישות שקטות שואלת אותו ׳איפה׳ והוא עונה לה ׳פלג גוף עליון׳. היא אומרת לו ׳הכל היה אצלה דם. ראיתי אותך אבל לא ידעתי שזה אתה׳. "הכל בלחישות, אותנטי מאד", אמר הסנגור.

לאחר מכן הוא סיפר על שירי ועל חייה הלא קלים: "מדובר בבחורה צעירה, עדינה, שמעולם לא פגעה בזבוב. היו לה בעיות התפתחות. החלה לדבר בגיל 4. נוכח מצבה לא גייסו אותה לצה"ל. יש חוות דעת שהיא מתפקדת על סף פיגור. האחרונה שאפשר להגיד עליה שהיא מתוחכמת ומניפולטיבית".

ההחלטה תינתן במועד מאוחר יותר.