זוכה מאשמת ביצוע מעשה מגונה: "פחדתי שלא יאמינו שאני חף מפשע"

אשתו, ילדיו ונכדיו של יוסף (שם בדוי) אולי חשו בארבע השנים האחרונות שאב המשפחה עבר תקופה לא קלה, אבל הם לא ידעו דבר על הגיהינום שחווה. הוא בחר להסתיר מהם שעובדת בחברה שבה עבד התלוננה במשטרה שביצע בה מעשים מגונים, ושעקב זאת איבד את מקום עבודתו, בריאותו הידרדרה והוא חש שאיבד את כבודו.

אולי בשל כך זיכויו המוחלט בבית משפט השלום בתל אביב בשבוע שעבר היה דרמטי במיוחד. "לא היה לי מושג שאני הולך לקראת זיכוי", הוא משחזר כעת בשיחה עם "מעריב המגזין". "בדיון עצמו פתאום קיבלתי את הבשורה. הלב שלי כמעט הפסיק לפעום. הרגשתי שהחיים שלי ניצלו. העננה השחורה, שריחפה מעל ראשי ארבע שנים, כאילו נעלמה. אני מרגיש שנולדתי מחדש. בעיקר לאור זה שהמשפחה שלי לא יודעת מכלום".

הפרקליטות, שבצעד נדיר הודיעה לבית המשפט על כוונתה לחזור בה מכתב האישום נגד יוסף, לא השאירה מקום לספק. "בעקבות התפתחויות ראיתיות, שהתרחשו במהלך ניהול ההוכחות בתיק, ולא היו ניתנות לצפייה קודם לכן, ובכלל זה קבלת מסמכים מאת המתלוננת, סבורה המאשימה כי מתעורר ספק סביר באשמת הנאשם, ולא קיים עוד סיכוי סביר להרשעה", נכתב בהודעה שנמסרה לשופט.

"אני מורה על זיכויו המוחלט של הנאשם מכל העבירות המיוחסות לו", פסק השופט שמאי בקר. "תם ונשלם, לעת עתה".

הסוף הזה, כאמור, לא היה צפוי. בימים הראשונים של חקירותיו של יוסף במשטרה נראה היה כי גרסתה של העובדת תתקבל. אחרי שלוש שנים הגישה הפרקליטות כתב אישום חמור נגדו בגין ביצוע מעשה מגונה, והמשפט התנהל במשך כמעט שנה וחצי.

כעת, אחרי הזיכוי, מנסה יוסף, ששמו נאסר לפרסום על פי צו בית המשפט, לאסוף את השברים. בימים שבהם מקרים של תקיפה או הטרדה מינית עולים לכותרות חדשות לבקרים, הוא חש שאף שזוכה, הכתם כבר דבק בו. "תמיד הייתי אדם מכובד", הוא אומר. "חינכו אותי לכבד נשים. הדברים האלה הכי רחוקים ממני. בארבע השנים האלה החיים שלי נהרסו".

"סיטואציה בלתי אפשרית"

יוסף, פנסיונר שירותי הביטחון, עבד בשנים האחרונות בחברה גדולה. המתלוננת עבדה שם חודשים ספורים בשנת 2012. לעתים, אחרי שהשניים עבדו יחד במשמרות לילה, הוא נהג להסיעה הביתה. "היינו מדברים, היא סיפרה לי על הבעיות שיש לה בבית", הוא נזכר. "ניסיתי לעזור לה. התייחסתי אליה כמו אבא לבת שלו".

אלא שלפי עדותה של העובדת, באחת הנסיעות הללו החל יוסף לפלרטט איתה, ובשלב מסוים הניח את ידו על רגלה. בשלב מסוים סטה מהדרך ונסע לחניון על שפת הים, "להפסקת סיגריה", לדבריה. שם, לטענתה, הוא יצא מהרכב וביקש ממנה כמה פעמים לצאת בעקבותיו. כשיצאה, נגע בה בחזה מתחת לחזייה, נישק אותה והניח את ידה על איבר מינו למרות התנגדותה. בשלב מסוים היא נחלצה מאחיזתו, הם שבו לרכב והוא הסיע אותה לביתה.

בעקבות התלונה נלקח יוסף לחקירה במשטרה, שם הכחיש בתוקף את מה שהטיחו בו החוקרים. "כבר בשלב מוקדם של החקירה הרגשתי שהמצב הולך ומסתבך", הוא מספר כעת. "מצאתי את עצמי בסיטואציה בלתי אפשרית. הרגשתי שהחוקרים מאמינים לה בצורה מוחלטת ולא מאמינים לי".

בחדר החקירות קיבל יוסף את ההחלטה להסתיר את המצב מסביבתו הקרובה. "אני חי בקהילה קרובה וידעתי שאם ידעו שם דבר כזה, זאת תהיה בושה", הוא אומר. "פחדתי שלא יאמינו לי. שזה יהרוס לי את כל החיים". כבר בשלב זה ידע יוסף שלא יוכל לממן הגנה של עורך דין פרטי, ולכן נעזר בשירותי הסנגוריה הציבורית, ששלחה לו את עו"ד גלאון קפלנסקי. "הסברתי לו שאני חף מפשע ומפחד שאלך לכלא על דבר שלא עשיתי", מספר יוסף. "אז לא ידעתי שבסופו של דבר הוא יציל את החיים שלי".

שלוש השנים שבהן המתין יוסף להחלטת הפרקליטות אם להגיש נגדו כתב אישום גבו ממנו מחיר כבד. "שמרתי הכל בפנים, וזה השפיע על הבריאות שלי", הוא מספר. "התחילו לי בעיות בלב. לקחתי את זה מאוד קשה".

בינתיים החשד נגדו הוביל לכך שאיבד את מקום עבודתו. ביוני 2015, כאשר הגיעה ההודעה על ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום, יצאו יוסף ועו"ד קפלנסקי להילחם על חפותו בבית המשפט.

עד מהרה התגלו סדקים בגרסתה של המתלוננת. בשלב מסוים סיפרה כי בסמוך לאירוע היא שלחה לחברה שהעסיקה אותה ואת הנאשם מכתב שמפרט את המעשים שביצע בה יוסף לכאורה וקיבלה את תשובת החברה, וכן טענה שהמכתבים שמורים בביתה. בשלב זה הופסק הדיון, לבקשת עו"ד קפלנסקי, לצורך קבלת המכתב.

המתלוננת אמנם העבירה לפרקליטה את העמוד האחרון של מכתב התשובה, אך לא היה בו התוכן המובטח, אלא הוא נראה כתשובת החברה לטענות שהעלתה העובדת בדבר מחלוקות כספיות. "אנו עומדים על כך שהנתונים שבידינו הם הנכונים ולא קוזז לך דבר", נכתב במכתב. הדיון הבא הופסק שוב, והמתלוננת התבקשה להעביר את שני המכתבים במלואם. בינתיים פנה עו"ד קפלנסקי לחברה וביקש לקבל בעצמו את ההתכתבות. תשובתם הייתה שיידרשו כמה ימים לשם כך.

כאשר המתלוננת שוב העבירה לפרקליטה מכתב, שבראשו נכתב התאריך 26.12.12, ובו היא מפרטת לכאורה בהרחבה את המעשים, הבחינו הצדדים בפרט חדש: בתחילת מכתב התשובה של החברה נכתב כי הנדון הוא "תגובה למכתבך מיום 17.12.12". זה הוביל את הפרקליטות להסיק שאי אפשר לסמוך עוד על גרסת המתלוננת, ולכן הגישה הפרקליטות הודעה בכתב בדבר חזרה מכתב האישום, שדינה זיכוי.

יומיים אחרי הזיכוי הדרמטי הגיעה גם תשובת החברה לבקשתו של עו"ד קפלנסקי באמצעות עורך דינה. "מכתבה הנטען של העובדת מיום 26.12.12 מעולם לא התקבל במשרד מרשתי", נכתב. "מכתב מרשתי הנו תגובה למכתב העובדת, אשר התקבל ב-17.12.12, ובמסגרתו טענה העובדת טענות באשר לשכרה. לא נאמר בו דבר באשר להטרדות מיניות. ככל שהיה מתקבל מכתב כזה (על עבירות מין, מ"ש), הרי שמרשתי הייתה מטפלת באירוע בהתאם".

מילה מול מילה

מקרים שבהם הפרקליטות חוזרת בה מכתב אישום נחשבים נדירים. אחד המקרים המפורסמים מסוג זה היה תיק הרצח בברנוער, שבו התברר כי עד המדינה בדה את עדותו. בתחום עבירות המין, שבו לרוב מדובר במילה מול מילה, החזרה מכתב אישום נחשבת אירוע נדיר אף יותר. תיקים כאלה, שמגיעים לבית המשפט, מסתיימים לרוב בהרשעת הנאשם.

ב-2015, למשל 80% מכתבי האישום בעבירות מין הסתיימו בהרשעה. "אני 23 שנים במקצוע וכמעט שלא נתקלתי במקרים כאלה, שבהם הפרקליטות חוזרת בה מכתב אישום בעבירות מין", אומר עו"ד קפלנסקי. "מצד אחד, זה טוב שהפרקליטות מבקרת את עצמה. מצד שני, לא נעשתה כאן חקירה מעמיקה מספיק. היה ידוע שהתנהלה התכתבות של המתלוננת עם החברה, אבל עד שהתעקשנו לקבל אותה - זה לא נעשה. אם יוסף היה מורשע, הוא היה עלול להגיע לבית הסוהר. הוא היה מתויג כעבריין מין, מה שהיה מחייב פיקוח עליו לפי חוק, והוא היה מתקשה להתקבל לעבודה ולהשתקם".

חוקרים ופרקליטים שמטפלים בתיקי עבירות מין נוטים להאמין לגרסת המתלוננת. לטענת יוסף, במקרה הספציפי שלו הנטייה הזאת הייתה נמהרת מדי. "כשהייתי מפקד, לימדתי את הפקודים שלי לא להיות פזיזים עם האצבע על ההדק", אומר יוסף, ימים אחדים לאחר שקיבל את חייו בחזרה. "במקרה שלי אני חושש שהרשויות היו פזיזות מדי כשהאמינו למתלוננת והאשימו אותי".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "טרם הגשת כתב האישום ולאחר שנערכה פגישה עם המתלוננת, סברה הפרקליטות כי ישנו סיכוי סביר להרשעת הנאשם, וכתב האישום הוגש. במהלך ניהול ההוכחות בתיק התרחשו התפתחויות ראיתיות שלא היו ידועות קודם לכן ושהצריכו בירורים ובדיקות שנערכו על ידי הפרקליטות.

"בעקבות זאת התעורר ספק סביר באשמת הנאשם, ולא היה קיים עוד סיכוי סביר להרשעתו. בהתאם למדיניות הפרקליטות לבחון עצמה בכל שלב משלבי ההליך, החליטה הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום והנאשם זוכה".