לפני 30 שנה החל משפטו של ג'ון דמיאניוק, שהואשם כי היה איוון האיום ממחנה ההשמדה טרבלינקה ואף הורשע בבית המשפט המחוזי. בסופו של דבר זוכה דמיאניוק בערעור בבית המשפט העליון מחמת הספק. עורך דינו, יורם שפטל, הגיע היום (שני) לתוכניתם של בן כספית ואריה אלדד ב-103FM כדי לשוחח על המשפט והזיכוי.




"במשפט אייכמן העובדות לא היו בכלל במחלוקת, עדים לא שינו את עדותם בגלל שזה היה משפט ראווה", אמר שפטל. "משפט דמיאניוק היה משפט פלילי קלאסי, הנאשם הכחיש את האשמות כלפיו, טען כי המסמך שאמור היה להוכיח שהוא קשור לארגון האס.אס היה מזויף וטען לאליבי. היה פה רצון של השלטון ללמד היסטוריה באמצעות משפט פלילי קלאסי".
 

כשנשאל שפטל האם היה מייצג פלסטיני שהיה שותף בלינץ' ברמאללה השיב: "אני לא הייתי מייצג אותו אם כך היה. אני מעולם לא ייצגתי ולא אייצג פלסטיני שיואשם ברצח של חייל ישראלי. אנחנו נלחמים איתם על קיום הארץ שלנו. כשאתה נלחם אתה לא מייצג את האויב. המלחמה עם הגרמנים ועוזריהם האוקראינים היא מלחמה היסטורית שחלפה. זיכוי שכזה יהיה מכה למדינת ישראל".

באתי לקלקל את ההצגה. עו"ד שפטל. צילום: אבשלום ששוני
באתי לקלקל את ההצגה. עו"ד שפטל. צילום: אבשלום ששוני
בן כספית הטיח בו כי הזיכוי של דמיאניוק הוא לא דבר טוב שקרה למדינת ישראל המנסה להנציח את האמרה - לא עולם לא עוד. "תחשוב מה מכחישי שואה יעשו עם המידע הזה", אמר. אריה אלדד הוסיף וטען בפני שפטל כי "אתה חושב שעשו בארץ משפט ראווה מהגרועים בישראל. אולי זה נובע מכך שייצגת נבל?".
שפט ענה: "משפט דמיאניוק הוא אחד ממשפטי הראווה ועלילת הדם האפלים במאה ה-20, כפי שקבע בית המשפט הפדרלי לערעורים ב-1993. לאמריקאים היו הראיות שדמיאניוק הוא אינו איוון האיום. מדינת ישראל סירבה לעצור את המשפט למרות בקשותי. שום מכחיש שואה לא מרוויח מהמשפט דבר". 
"מיד עם כניסתי לתיק אמרתי שאני בא לקלקל את ההצגה, שהיא ביזוי השואה הגדול ביותר מאז הסכם השילומים", הוסיף עורך הדין. "גורלו של דמיאניוק במשפט היה מבחינתי כפיון בלתי נחשב על הלוח מאשר המאבק שניהל סנגור בודד מול נגד חמישה ממסדים רקובים ואף יכל להם וניצח".


 שפטל בכה בשידור: "לא יכול להקריא את השיר הזה" 


את החלק השני של התוכנית, ביקש שפטל לייחד לשיר ביידיש, אשר מדבר בחלקים נרחבים על השואה, שכל כך קרובה לליבו: "הסיבה שפניתי ליידישפיל (תיאטרון היידיש), שהוא התיאטרון הטוב בישראל, שינדב לנו את אחת השחקניות להקריא את השיר, היא שאם אני אקרא את השיר, הגרון שלי ייחנק ועיני יתמלאו דמעות. השיר שכל כך מסמל את שואתו של עם ישראל באירופה.

לאחר שהסתיימה הקראת השיר, שאל כספית את שפטל על יחסיו עם השיר והאחרון השיב: "אני חושב שהלחיים שלי יכולות להראות".
 
אמרת שאם נאלץ אותך לקרוא אתה תפרוץ בבכי
"אני לא יכול לקרוא שיר כזה"



זה מדהים איך בתוכך יכול להיות גם הרוך הזה וגם השפטליות שכולנו מכירים איך הם חיים ביחד?
"הם חיים טוב ביחד, יידיש תמיד מרטיטה את ליבי. מבחינתי הקורבן הכי גדול של הציונות הוא 'שהיידיש הלך לעולמו' (ביידיש)".

עריכת תוכן 103FM: איתמר זיגלמן