הנימוקים לזיכויו של חן אילתי מרצח אמו, מרים בקיבוץ מחניים בשנה שעברה פורסמו היום (חמישי) בבית המשפט המחוזי בנצרת. בנימוקים התייחסו השופטים למחדלי החקירה, כשבין היתר נקבע על ידי השופט קולא כי "ברגעים הראשונים ניתן היה לסבור שמדובר במוות טבעי, אולם שעה שסטס (בעלה של הבת) העלה את החשד הראשוני, ושעה שבעקבות זה חשד נשלחה הגופה לנתיחה, שומה היה על המשטרה להתייחס כבר בשלב זה למותה של המנוחה, למצער, בחשד של מוות בלתי טבעי” השופט טוען כי היה על המשטרה לסגור את הזירה ולהודיע על זירת סגורה, דבר שלא נעשה.
השופט מתח ביקורת גם על חוקר הזיהוי הפלילי והגדיר את הבדיקה שנעשתה למחרת האירוע "בבחינת לעג לכל חקירה רצינית" כשהוא מפרט את המחדלים בין היתר שלא בדקו את החלונות, לא בדקו את הדלת האחורית, לא בדקו אפשרות שמא המנוחה נגררה למיטתה או הובלה לשם ממקום אחר ועוד. עוד נאמר בנימוקים כי בדוח הפתולוג חסרה שעת המוות. המשטרה העריכה מהי שעת המוות והשופט קבע כי מועד זה בלתי אפשרי. השופטים כתבו כי לא קיבלו הסביר מדוע החשד היה בתחילה על פלישיה ולאחר מכן עבר לחן "סופו של פרק זה שמחדלי החקירה בתיק זה היו רבים מנשוא. השופטים כתבו כי יתכן והיו מושגות תוצאות טובות יותר וניתן אולי היה לגלות מי הרוצח עם החקירה היתה מתנהלת כנדרש.
עורכות הדין רימונה שלג וסוהאד אגה דחליה מהסנגוריה הציבורית, שייצגו את חן איילתי, מסרו: "בית המשפט קבע כי לא ניתן היה לתת אמון בעדותה של בת זוגו לשעבר של חן שהייתה העדה העיקרית בתיק. כתוצאה מהמעצר הממושך, מצבו הנפשי והכלכלי של חן קשה, ובמיוחד מקשה עליו העובדה שהוא טרם יכול לפגוש את ילדיו שנלקחו ממנו לאחר האירוע הטרגי. חן משקיע עכשיו את כל מרצו בשיקום חייו וחזרה לחיי שכרה ונאבק לזכות להיות עם ילדיו".