הרכב של בית המשפט העליון קיבל היום (ראשון) את ערעורו של הרב יונה מצגר, להקלה בעונשו ואימץ את הסדר הטיעון עליו חתם עם הפרקליטות לפיו יושת עליו עונש מאסר בן שלוש שנים וחצי במקום ארבע שנים וחצי כפי שהשית עליו בית המשפט המחוזי בירושלים. בהחלטתם כתבו השופטים עוזי פוגלמן, נועם סולברג ודורית ברק ארז כי בתיק האמור נתגלו קשיים ראייתיים וכשהרב מצגר מי שכיהן כרב ראשי לישראל בין השנים 2003 ל-2013 וכראש הרבנות הראשית לישראל, הודה בכתב אישום מתוקן וקיבל אחריות על המעשים מין הראוי לקבל את הערעור.
"בעצם קבלת האחריות ובהודאה יש משום תחילתו של תהליך התשובה בהלכה היהודית בלעדיה אין. מה גם שאחרי ככלות הכל כדברי חבריי הקלון , הגנאי והכיעור בעינם עומדים" כתב השופט סולברג שאימץ את עמדת חבריו להרכב. השופטים שמעו את עמדת המדינה יש לאמץ את הסדר הטיעון שנחתם עם הרב מצגר תוך שנציגי הפרקליטות מודים כי בשל הדיונים בבית המשפט המחוזי הם טעו בהצגת הפרטים ולא יידעו את בית המשפט באשר לקשיים הראייתיים בתיק. לדברי נציגי הפרקליטות עורכי הדין תמר בורנשטיין ואיתמר גלדפיש , הפרקליטות טעתה בשיקול דעתה והסתמכה כל העת בעדותו של עד המדינה אולם לעדותו לא נמצאו תומכים רבים.
השופטים ציינו כי רק במקרים חריגים נוטה בית המשפט שלא לאמץ הסדר טיעון שחוסך מזמנו של בית המשפט ומשיג הודאה של נאשם ובמקרה האמור סבר בית המשפט המחוזי כי מצא את כל הטעמים והסיבות לחרוג מהנורמה ולא לאמץ כאמור את הסדר הטיעון. "לאחר שעיינו בערעור , ושמענו את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו לרבות עמדת הפרקליטות בלבושה המעודכן אשר שונה בהיבטים עליהם עמדנו מזו שהוצגה בבית המשפט המחוזי- דעתינו היא כי יש לאשר את הסדר הטיעון".
כזכור הורשע הרב מצגר על סמך הודאתו כי בתקופת כהונתו כרבה הראשי לישראל ביצע עבירות שוחד , הפרת אמונים , קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע , הלבנת הון ועבירות מס לרבות הדחה בחקירה. השופטים התייחסו גם לעובדה כי הרב מצגר נמנע מלהביע חרטה וציינו בעצם העובדה שנטל אחריות יש כבר משום צעד חריג שיש להתחשב בו בעצם שכן לא ניהל משפט והטריד את בית המשפט.
יחד עם זאת ציינו השופטים כי למרות שדעתם הינה לאמץ את הסדר הטיעון אין בכך כדי להימנע מהבעת סלידה ממעשיו של הנאשם. "אני מסכימה לפסק דינו של חברי השופט פוגלמן. עם זאת אני מבקשת לחזור ולהדגיש , כי החלטתנו לקבל את הערעור בשל המשקל שצריך היה לתת בנסיבות העניין להסדר הטיעון ולטעמים שעמדו ביסודו אינה גורעת כמלוא הנימה מן הגינוי החריף למעשים המכוערים שבהם הורשע המערער".
לדבריה קיבלה חיזוק מחברה להרכב. "אין צריך לומר כי הכרעתנו זו נגזרת מיישום הכללים המחייבים בנושא הסדרי טיעון, ואין בכך כדי להקל ראש בחומרה היתרה של עבירת השוחד ובהסתייגות המשפטית והחברתית ממנה כפי שמדגישה חברתי השופטת ברק ארז" השופט סולברג