המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ערערה היום (חמישי) לביהמ"ש העליון על קולת עונשו של בן גניש, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בהריגת החייל יפתח גריידי ז"ל ובשיבוש מהלכי משפט, ונידון ל-15 שנות מאסר. המדינה טוענת, כי אמנם העונש שהוטל על גניש הוא כבד, אולם נסיבות עבירת ההריגה במקרה זה הן אך כפסע מנסיבות המצדיקות הרשעה בעבירת רצח, ולכן היה מקום לגזור עליו את העונש המקסימלי הקבוע בגין הריגה (20 שנות מאסר), או עונש הקרוב לכך מאוד.

כזכור, בן גניש הואשם תחילה ברצח יפתח גריידי המנוח, במהלך קטטה בין שתי חבורות מחוץ למועדון ה"שש" ברעננה באפריל 2014. כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון, בהמלצת בית המשפט המחוזי ולאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק. המדינה עמדה על ההיבטים המחמירים במעשיו של גניש - ובפרט העובדה שלאחר שהופרדו הניצים הוא החליט להצטייד בכלי נשק קר, והיה נחוש בדעתו להשלים את תוכניתו למרות ניסיונות שנעשו לעוצרו, וביקשה לגזור עליו בגין שתי העבירות את עונש המקסימום הקבוע בצד עבירת ההריגה. כאמור, בית המשפט המחוזי גזר על גניש 15 שנות מאסר בפועל, בין היתר לאחר שקבע כי מניסוחו של כתב האישום המתוקן עולה זיקה סיבתית בין המהלומות שהוחלפו בין שתי החבורות מחוץ למועדון, לבין מעשיו של גניש.

הוריו של יפתח גריידי ז"ל. צילום: אלוני מור
הוריו של יפתח גריידי ז"ל. צילום: אלוני מור


בערעור שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית, עו"ד ג'ואי אש, ועו"ד הילה גורני, נאמר כי העונש שנגזר על גניש אינו מבטא די הצורך את ההגנה על הערך המוגן של קדושת החיים, ואף לא את חומרת מעשיו ואת מידת אשמו, עונש אשר אף חוטא לשיקולי הרתעת המשיב עצמו והרתעת הרבים.

"התעלם מהקריאות לעצור ודקר" 
 
"דומה כי קשה לחלוק על חומרת האירוע, אשר הסתיים במוות סתמי ומיותר של אדם צעיר שכל חייו לפניו", נאמר בערעור. "כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, גניש הצטייד בסכין לאחר סיומה של קטטה על עניין של מה בכך, והיה נחוש בדעתו לעשות בה שימוש נגד מי מבני החבורה עמה התקוטטו הוא וחבריו קודם לכן. לאחר שלקח את הסכין ממטבח המועדון, נעשו שני ניסיונות לעוצרו מלעשות בו שימוש - אחד ע"י שוטף הכלים במועדון, אותו הדף גניש מדרכו, ואחד ע"י חבריו של גניש שהתרו בו: 'אל תהרוג אותו, אתה תשב בכלא', מהם גניש התעלם והמשיך בשלו. יתירה מכך, גניש ניסה לדקור את רועי יצחקי, ומשלא עלה הדבר בידו, ולאחר שבהמשך למעשה החלו חילופי מהלומות נוספים, דקר את גריידי ז"ל, אשר עמד במקום".
 
לכן סבורה המדינה כי בנסיבות בהן קדם תכנון לאירוע התקיפה ובהן גניש היה נחוש בדעתו לפגוע באמצעות סכין באחר, ולאחר שגיבש החלטתו זו דקר את המנוח בפלג גופו העליון, ראוי שעונשו יהיה חמור באופן משמעותי מזה שנקבע ע"י בית המשפט המחוזי, ויעמוד על עונש המקסימום בגין ההריגה, או לפחות יהיה קרוב מאוד לכך. המדינה סבורה כי ניסוחו של כתב האישום המתוקן אינו מצביע על קשר סיבתי בין חילופי המהלומות לדקירת המנוח אשר עמד במקום, ומסקנה זו של בית המשפט אף אינה עולה בקנה אחד עם יתר ההתרחשויות המתוארות בו.
 
עוד נטען בערעור, כי מאחר שגניש כבר הורשע בעבר בשתי עבירות אלימות, ובפרט מאחר ש-7 שנים בלבד לאחר שביצע עבירת אלימות חמורה ביותר (וחמש שנים לאחר שהורשע בה), שב ותקף אדם אחר בנשק קר, תוך שהפעם גרם למותו, היה מקום להחמיר עמו החמרה משמעותית, ובוודאי שאין בכך סיבה להקל עימו בנימוק שאין מדובר ב"עבריין מקצועי", כפי שציין המחוזי.