אישה תוכל להתמנות למנהלת בתי הדין הרבניים – כך פסקו הבוקר (רביעי) שופטי בג"ץ. הרכב השופטים הכריע כי מי שיוכל להגיש מועמדות לתפקיד "הוא תושב ישראל, בעל רישיון טוען רבני או שהוא עורך דין בעל תואר שני במשפט עברי או בתלמוד, בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בהופעה בבתי הדין הרבניים" ו"מבחינת אופיו ואורח חייו הוא ראוי לשמש בתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים". ראש ההרכב, השופט אליקים רובינשטיין ציין כי "מובן, להסיר ספק כלשהו, כי התנאים מכוונים לנקבה וזכר גם יחד".
את העתירה הגישה בתיה כהנא דרור, מנכ"לית עמותת "מבוי סתום", יחד עם הארגונים נעמ"ת ו-ויצו. בעתירה נטען כי חוק הדיינים הקיים מסכל למעשה אפשרות למינוין של נשים לתפקיד מנהלת בתי הדין, נוכח הדרישה לעמוד במבחנים הלכתיים המחייבים לימוד ארוך שנים במוסדות תורניים, שאינו מנת חלקן של נשים ברגיל, ונוכח העובדה כי תעודת הכשירות שתאפשר התמודדות לתפקיד תינתן על-ידי הרבנות הראשית, שכבר גילתה דעתה המסויגת באשר למועמדותן של נשים למשרת מנהלת בתי הדין.
אחרי הליכים ודיונים רבים, קבעו השופטים רובינשטיין, אורי שהם ומני מזוז, כי "אין מקום להגביל אדם בעל רישיון טוען רבני שאינו עורך דין מהגשת מועמדותו לתפקיד. הדעת נותנת, כי אדם שעמד בתנאי הסף לקבלת רישיון כאמור - הוא בעל היכרות מספקת עם הדין הדתי לצורך התמודדות על תפקיד מנהל בתי הדין". השופטים ציינו בהחלטתם כי מדובר בתפקיד "ניהולי מובהק", ולא בתפקיד דתי.
לסיכום כתב השופט רובינשטיין: "בשעה שבה נשים תופסות מקום של כבוד במגוון תפקידי השירות הציבורי, אין זה מתקבל על הדעת כי לא יינתן ביטוי הולם לייצוגן בהנהלת בתי הדין הרבניים. בפתיחת שעריו של בית הדין בפני נשים שתשמשנה בתפקידים ניהוליים, יש ערך רב, כאמור, לא רק לציבור הנשים בכללותו כי אם גם לחיזוק מעמדו של בית הדין, שאמון הציבור בו הוא תנאי חיוני לתפקודו". השופט גם ציין לשבח את מינויה של מיכל גולדשטיין לסמנכ"לית בתי הדין, אשר "מגשימה את ערך השוויון במובנו המהותי".