לאחר שוועדת השחרורים אישרה את בקשתו של האסיר המוכר ביותר בכלא, צבי גור, חוטף ורוצח הנער אורון ירדן, לשחרור מוקדם מהכלא, בניגוד לעמדת המדינה, חשף הבוקר (ראשון) בגל"צ, אחיו רועי ירדן, כי "אסירים הציעו לנו 'לטפל' ברוצח בכלא וסירבנו לכך". הוא הוסיף כי "אסור לשחרר את צבי גור משום שמדובר באדם פסיכופת, המסוכן לציבור". מלבד זאת, הוא טען כי "הסיפור הזה נודע לי מהתקשורת".
"הוא ברח מהכלא אחרי שניסה לרצוח את אחי. אתה היית מרגיש בנח אם בן אדם כזה היה שכן שלך למשל?", שאל ירדן בתחילת השידור, והסביר: "ברור שאנו מתנגדים לשחרורו. 6,500 איש כבר חתמו על עצומה נגד שחרורו וגרמו לי להגיב לכך. אני מודה לכולם והמטרה להגיע ל-10,000 חתימות. בנוסף, אני משוכנע שהאיש הזה מסוכן לציבור".
"הוא ברח מהכלא אחרי שניסה לרצוח את אחי. אתה היית מרגיש בנח אם בן אדם כזה היה שכן שלך למשל?", שאל ירדן בתחילת השידור, והסביר: "ברור שאנו מתנגדים לשחרורו. 6,500 איש כבר חתמו על עצומה נגד שחרורו וגרמו לי להגיב לכך. אני מודה לכולם והמטרה להגיע ל-10,000 חתימות. בנוסף, אני משוכנע שהאיש הזה מסוכן לציבור".
לטענתו, בעבר המשפחה כבר התנגדה לשחרורו של גור: "לפני כמה שנים הוא ביקש שחרור מוקדם. שלחנו מכתבים בנושא. הסיפור הזה, כל פעם לפתוח אותו מחדש, גובה מאתנו כוחות נפשיים מאוד גבוהים. אני לא רואה מה ההיגיון לשלוח עוד פעם את אותו מכתב שכתבנו בנושא לפני כמה שנים. הוועדה והפרקליטות יודעים שאנו מתנגדים לשחרור שלו".
מלבד זאת, הוא חשף כי "היו ניסיונות ליצור קשר עם אמא שלי ואמרו שאם אנחנו מעוניינים ניתן יהיה ליישב את העניין בתוך כותלי הכלא. היו אסירים שיצאו לחופשות ושאלו את אמי אם היא רוצה ש'נטפל בו'. לא נכנסו ליותר מדי פרטים. אנחנו לא פושעים, אלא משפחה נורמטיבית ששילמה מחיר יקר ולא רצינו על המצפון שלנו את הדבר הזה.
לדבריו, "כולנו שילמנו מחיר נפשי גבוה, אבא שלי מת משיברון לב ואחותי מעולם לא התחתנה. אני בחנתי את שפת הגוף של האדם הזה, הסליחה והמחילה שהוא מציג והם לא כנים. אולי בשביל העורך דין שלו זה מספיק כן, אך בשבילי לא. הוא מקבל ממנו משכורת והתפקיד שלו הוא להגן על הרוצח הזה, וזה לגיטימי, אבל אני בצד של הקורבן. בתור כזה, אני צריך לעשות את הכל כדי שהאדם הזה לא ייצא לחופשי. למה? כי אני משוכנע, ואני חוזר על זה - האיש פסיכופת ומסוכן".
בהתייחס לאופן שבו המשפחה קיבלה את ההודעה מוועדת השחרורים ענה: "רע מאוד, רע מאוד. אני לא יודע אם טלפנו לאמא שלי, על סמך מה שידוע לי לא. לי נודע הסיפור הזה מהתקשורת. בן דוד שלי וחברים שלחו לי את הכתבה. אמא שלי לא אמרה לי מילה על זה שהתקשרו אליה, יכול להיות שהתקשרו, אני לא יודע על זה כלום. מה שאני יכול לומר הוא שהסיפור הזה סוחט את אמא שלי ובאים עיתונאים שמאיימים עליה שהם יאבדו את מקום העבודה שלהם והיא כבר לא מסוגלת. ולכן, אני אומר - עזבו את אמא שלי ואת אחותי, אני אדבר".
כזכור, לאחר ההודעה על האישור לשחררו מוקדם הודיעה הוועדה על עיכוב ביצוע השחרור לשבעה ימים כדי לאפשר לפרקליטות לשקול את האפשרות לערער על ההחלטה. גור, שנידון ל-45 שנות מאסר, לנוכח עבירות חמורות שביצע, ריצה עד כה 37 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
בבקשה שהגיש גור לשחרור מוקדם מהמאסר, התנגדה נחרצות המדינה, שעה שבין היתר טענה כי השחרור אינו עומד בתנאי סעיף 10 לחוק, ויהווה פגיעה באמון הציבור, לנוכח חומרת המעשה, שכלל בתוכו עבירות רצח, בקשת כופר של הנער, ועוד קודם לכן חטיפתו. הפרקליטות טענה כי מדובר במעשה חמור, דרסטי ודרמטי, שלא היה כמוהו בישראל.
יש להזכיר כי פרשת צבי גור הסעירה מדינה שלמה, בשעה שהעבריין הגיע לשכונת רמת אפעל, שם התגוררה משפחת ירדן, תוך כדי שהוא נוסע ברכבו, זיהה את הילד אורון ירדן שחלף במקום, חטף אותו לרכבו, ונמלט מהמקום. זמן קצר לאחר מכן, שכוחות משטרה גדולים ויחידות מתנדבים פתחו בסריקות בניסיון להתחקות על עקבותיו של הנער, עלה החשד לפיו הוא נחטף והמדינה כולה רעשה.
צבי גור לא הסתפק בחטיפתו, יצר קשר עם בני המשפחה, ודרש כופר אותו הינחה להניח מתחת לחבית באחת הצמתים באזור השרון. המשטרה, שהכינה את הסכום הנדרש, שהוא מסומן, ופעלה על מנת לאתר את הנער, הבינה כי העבריין נטל את הכסף, ונמלט מהמקום, ורק מאוחר יותר, שנלכד, הוביל את השוטרים למקום שבו קבר את הנער.
יש להזכיר כי פרשת צבי גור הסעירה מדינה שלמה, בשעה שהעבריין הגיע לשכונת רמת אפעל, שם התגוררה משפחת ירדן, תוך כדי שהוא נוסע ברכבו, זיהה את הילד אורון ירדן שחלף במקום, חטף אותו לרכבו, ונמלט מהמקום. זמן קצר לאחר מכן, שכוחות משטרה גדולים ויחידות מתנדבים פתחו בסריקות בניסיון להתחקות על עקבותיו של הנער, עלה החשד לפיו הוא נחטף והמדינה כולה רעשה.
צבי גור לא הסתפק בחטיפתו, יצר קשר עם בני המשפחה, ודרש כופר אותו הינחה להניח מתחת לחבית באחת הצמתים באזור השרון. המשטרה, שהכינה את הסכום הנדרש, שהוא מסומן, ופעלה על מנת לאתר את הנער, הבינה כי העבריין נטל את הכסף, ונמלט מהמקום, ורק מאוחר יותר, שנלכד, הוביל את השוטרים למקום שבו קבר את הנער.