שני כתבי אישום הוגשו היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד חאלד אבו ג'ודה וזאהי אבו ג'ודה, אחים למחצה ותושבי פזורת כסייפה, בגין מעורבותם ברצח החייל רון יצחק קוקיא ז"ל בערד לפני כחודש. כתב האישום, שהוגש ע"י פרקליטות מחוז דרום, מייחס לחאלד עבירה של רצח בכוונה תחילה שהינו מעשה טרור, ניסיון לרצח שהינו מעשה טרור, החזקת סכין שהינה מעשה טרור, הכנה לביצוע מעשה טרור שהינו רצח ופעולה בנשק למטרות טרור. לנאשם זאהי מיוחסות עבירות של ניסיון לרצח שהינו מעשה טרור והחזקת סכין שהינה מעשה טרור ועבירות נלוות לרבות שיבוש מהלכי משפט, סיוע לאחר מעשה והדחה בחקירה.



על פי כתבי האישום, הנאשם חאלד, שהינו בעל השכלה בהנדסה רפואית ועבד כמתמחה בחדרי הניתוח בבית החולים סורוקה החל מתחילת נובמבר, נהג לצפות בסרטוני פעילות של כוחות צה"ל בעזה וכן בסרטונים בשבח ארגון החמאס ממנו הושפע. בסוף אוקטובר הוא אף פרסם פוסט שנוסחו: "אלוהים תשמור את ארץ המוסלמים ותעשה מאויבך אויבי הדת, בראשיתם תפיל אותם ותיתן לנו את הניצחון על שבט הכופרים". בעקבות האמור, "גמלה בליבו של חאלד החלטה לעשות מעשה למען העם הפלסטיני וזאת, בין היתר, על מנת להביע במעשים את תמיכתו בארגון החמאס ולהאדיר שמו שלו בארגון. במסגרת זו, גיבש חאלד החלטה ולפיה יבצע פיגוע כנגד חייל צה"ל".



זירת הפיגוע. צילום: דוברות המשטרה



מילת הקוד: "פיצה"


לצורך ביצוע הפיגוע, ביצע חאלד מספר פעולות הכנה מקדימות, בין היתר משיכת סכום של 54,000 שקלים מחשבונו בבנק לצורך מימון מחייתו לאחר ביצוע הפיגוע ורכש רכב שישמשו להימלטות. תחילה תכנן חאלד לחטוף חייל באמצעות חומרי הרדמה, אליהם היתה לו גישה בשל בבית החולים סורוקה כטכנאי הרדמה, ולנהל מו"מ על שחרורו תמורת שחרור אסירים פלסטינים הכלואים במדינת ישראל. לאחר שהבין כי הוצאה לפועל של פיגוע מסוג זה מסובכת, חיפש תוכנית חלופית.



בשלב מסוים שיתף חאלד את זאהי כי בכוונתו לבצע פיגוע טרור וביקש מזאהי לצאת עמו לביצוע סיורים בשטח על מנת לנסות לאתר חייל. זאהי הסכים והשניים סיכמו ביניהם כי מעתה יקראו לנשק במילת קוד-"פיצה", על מנת שכוונותיהם לא יחשפו. במהלך הסיורים הציג הנאשם בפני זאהי את הסכין שהייתה ברשותו ברכב, ואמר לו שזוהי הסכין שעתידה לשמש לביצוע הרצח.


ביום הפיגוע נסע בשעות הערב הנאשם ברחבי ערד והבחין בחיילים חמושים יורדים מהאוטובוס, הוא עקב אחריהם וניסה לאתר הזדמנות לתקוף חייל אך סבר כי לא יצליח לבצע את הפיגוע. לאחר שהמשיך בנסיעות הוא הבחין בסמ"ר רון יצחק קוקיה ז"ל לבדו, כשהוא חמוש בנשק, ואז החליט לבצע את הפיגוע שתכנן.
הוא חנה את רכבו בחנייה סמוכה למקום, יצר קשר טלפוני עם זאהי ומסר לו "יש פיצה". הוא ירד מהרכב, דקר את החייל מספר דקירות חודרת בצוואר ובעורף. קוקיא ז"ל אחז בנשק על מנת למנוע חטיפתו והנאשם הפעיל כוח נוסף, חטף מהחייל את נשקו ונמלט ברכבו מהמקום לכסייפה, כשהוא מותיר את החייל מדמם למוות.

זירת הפיגוע. צילום: דוברות מד"א


החייל אותר מדמם: "אני מת, אני מת"
עם הימלטו הוא יצר שוב קשר עם זאהי ואמר לו כי "אכל ושבע". החייל נותר במקום מדמם, הלך מספר צעדים על הכביש ועוברי אורח שהבחינו במצבו התקרבו אליו וראו אותו מדמם מצווארו ואומר "אני מת, אני מת". למרבה הצער, כעבור זמן קצר, עם הגיעם של כוחות הצלה לאזור נקבע מותו של החייל. לפי כתב האישום, "מותו של החייל נגרם עקב הדקירות שדקר הנאשם את החייל בצווארו שהובילו לאובדן דם ושאיפת דם על ידי החייל כתוצאה מהדקירות".
בהמשך, הגיע הנאשם לביתו שבאזור כסייפה, שם פגש בזאהי, הציג בפניו את הסכין הנ"ל שהיא מגואלת בדם ואת נשקו האישי של החייל. זאהי שאל את הנאשם מהיכן השיג את הנשק והנאשם מסר לו כי רצח חייל, חטף נשקו ובכך מימש את תוכניתם.
"במעשיו הנ"ל, המית הנאשם את החייל לאחר שהחליט להמיתו והמיתו בדם קר מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה בנסיבות בהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו ולאחר שהכין עצמו להמיתו והכין מכשיר שבו המיתו, הנאשם עשה זאת מתוך מניע לאומני, דתי, מדיני ואידיאולוגי, בשל היותו של החייל, חייל בצה"ל ותוך שימוש בסכין אותה החזיק שלא כדין מתוך מניע דתי, לאומני, מדיני ואידיאולוגי, תוך סיכון לפגיעה חמורה  בגופו של אדם וכן החזיק נשק במטרה לבצע מעשה טרור".

עורכי הדין מורן גז ועמית גינת. צילום: יאסר עוקבי