מיטל אהרונסון נדרסה למוות בלב תל אביב בשנת 2008. לאחר שנים התברר כי איבריה הושארו בצנצנת במכון לרפואה מחקרית, דבר שאילץ את משפחתה לבצע קבורה מחדש. עד סוף שנת 2018 ייכנס לתוקפו סעיף ההתיישנות על אותם מקרים, דבר שיקשה על המשפחות לתבוע את המכון לרפואה משפטית על מנת שיוכלו לקבל פיצויים. ליאורה, אמה של מיטל, סיפרה היום (רביעי) לענת דוידוב ב-103FM על התהליך הנוראי שעברה: "גילינו את הנושא במקרה. נסעתי להנאתי לתל אביב ושמעתי בדרך שמשרד הבריאות פרסם כי משפחות שיקיריהם נותחו במכון בשנות ה-2000 נדרשים לפנות אליהם לבדוק אם ישנם רקמות של יקיריהם במכון. יצרתי עמם קשר והתגלה לי שנותרו כשמונה צנצנות המכילות רקמות של בתי מיטל. התחלנו בתהליך לטפל במקרה ונדהמנו לגלות שטענו כי אישרנו לקבור את בתי בקבר אחים, דבר שלא היה ולא נברא, פנינו למשרד עורכי הדין שסייעו לנו לשחרר את הרקמות כך שנוכל להביאם לקבורה. זה לקח לנו תהליך של כשש שנים עד שקיבלנו 330 אלף שקלים כהסדר פשרה עם משרד הבריאות".
"הסכום לא היה דבר המהותי ביותר, אלא הטענה שמישהו צריך לשלם על העוול שנעשה לנו", אמרה ליאורה. "חווינו את האסון שלנו מחדש ובאופן יותר גרוע. נאלצנו לפתוח חלק מהקבר ולחשוף את חלקי גופתה של בתי על מנת שנוכל לשפוך את הצנצנות אל עומק הקבר. זו הייתה תחושה מזעזעת. נעשו כלפינו דברים לא אנושיים והמדינה נתנה לכך גיבוי ואיש לא עשה דבר. אין דבר יותר גרוע מלאבד את היקר לך ולגלות שמתעללים בך על כך. למה בחסות המדינה הדברים האלו צריכים לקרות?"
לשיחה הצטרף עורך הדין עידו אורלנסקי, המייצג משפחות שגופות יקיריהן נותחו ונותרו במכון לרפואה משפטית, שטען: "בשנת 2012 התגלה כי במחסני המכון לרפואה מחקרית נמצאות כ-8,200 צנצנות המכילות איברים של גופות שנותחו משנת 2000. אחרי ארבעה חודשים פתח המכון במבצע וקרא לציבור לבחון אם הצנצנות של יקיריהם נמצאות אצלו במחסנים וטען כי בכוונתו לקבור את האיברים בקבר אחים במידה והמשפחות לא ירצו לצרף את האיברים לקברי בניהם. כמה מאות משפחות אכן פנו וביקשו לקבור את איברי יקיריהם בחלקות הפרטיות, אך התברר כי ישנם משפחות שהאיברים שלהם הוטמנו ללא ידיעתם בקברי אחים"
עו"ד אורלנסקי הוסיף כי "המדינה מיוזמתה אינה מסכימה לשלם פיצויים למשפחות אלא אם יתבעו את המכון. נעשה כאן מחדל וכל משפחה שחושבת שנעשה לה עוול צריכה להגיש תביעה לבית המשפט. אציין לטובה את הפרקליטות שמאפשרת להיכנס למשא ומתן ולפשרה ומונעת מהמשפחות את עינוי הדין". על הטענה שישנן משפחות שעתידות לאבד את הזכאות שלהן עקב סעיף ההתיישנות, אמר עורך הדין: "אני לא בטוח שבית המשפט יקבל את טענת ההתיישנות ולכן אני ממליץ למשפחות שקרוב משפחה שלהם נותח עד שנת 2012 לטפל בנושא כדי לא למצוא את עצמם במאבק משפטי על סעיף ההתיישנות".
עריכה: איתמר זיגלמן