פרקליטות מחוז מרכז פרסמה תגובתה על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לדחות את ערעורו של עופר מקסימוב על החלטת ועדת השחרורים שלא לקצר שליש מעונשו ולשחררו מן הכלא. מקסימוב מרצה עונש של 18 שנות מאסר על חלקו בפרשת המעילה בבנק למסחר.
בתגובת הפרקליטות להחלטה נטען כי "מקסימוב היה הציר המרכזי בפרשת הבנק למסחר, העבירות בוצעו בהוראתו ולמענו, והוא היה בעל האינטרס היחיד בביצוען. התנהגותו לאורך כל הפרשה התאפיינה בערמה, ניצול הקרובים לו ביותר, גזל ורדיפת בצע. סכומי הגניבה האסטרונומיים בפרשה הוצאו למטרות בלתי חוקיות של מימון הימוריו וכיסוי חובותיו בשוק האפור".
נשיא בית המשפט המחוזי-מרכז אברהם טל קיבל היום את עמדת הפרקליטות וקבע כי הנאשם לא הוכיח שהוא ראוי לשחרור מוקדם שכן הוא נושא מסוכנות גבוהה, לצד העובדה ששחרורו יפגע באמון הציבור במערכת המשפט, בהרתעה ובאכיפת החוק. בית המשפט יחס משקל לתוצאות החריגות של מעשיו, אשר גרמו נזק אדיר למוניטין של מערכת הבנקאות הישראלית ברחבי העולם, גרמו לקריסת בנק בישראל ואף חלק ניכר מכספי המעילה מימנו גורמים עבריינים וארגוני פשיעה.
כזכור, בחודש מרץ 2017 עתר מקסימוב לראשונה לועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר אשר דחתה את בקשתו וזאת אחרי שקבעה כי נזקי הפרשה בגינם הורשע מקסימוב - פרשת המעילה בבנק למסחר - עדיין מהדהדים.
מקסימוב לא ויתר ובחודש דצמבר באותה השנה עתר פעם נוספת לשחרור מוקדם, אולם גם בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט, זאת חרף טענתו כי שנה קודם לכן שוחררה ממאסר בטרם ריצוי מלוא עונשה אחותו אתי אלון, הפקידה בבנק שבעצם מילאה אחר בקשותיו ובאמצעות פתיחת חשבונות פיקטיביים, משכה כספים בסכום הנאמד בכרבע מיליון שקלים, אותם העבירה למקסימוב, וזאת במטרה לסייע בידו לכסות את חובותיו לשוק האפור.
בעקבות פעולות המרמה קרס בשנת 2002 הבנק למסחר. אתי אלון הורשעה בשורה של עבירות חמורות ונידונה ל-17 שנות מאסר ואילו אחיה, ה"מוח" מאחורי הפרשה הורשע ונידון ל-18 וחצי שנות מאסר בפועל, וזאת אחרי שנוספו לו 17 חודשים כנגד קנס בסך שלושה מיליון שקלים אותו לא שילם.
כאמור, אלון שוחררה במהלך שנת 2016, לאחר ריצוי של 14 שנים מעונשה, אולם למרות זאת, החליטה ועדת השחרורים כאמור, לדחות את בקשותיו של מקסימוב לשחרור המוקדם ולניכוי שליש מעונשו.
באמצעות עורכי הדין סוזי עוז-סיני-הרניה וערן זמיר, הגיש מקסימוב ערעור לבית המשפט המחוזי כנגד החלטת ועדת השחרורים, בו ביקש לשחררו קודם ריצוי מלוא עונשו ולנהוג בו כפי שנהגו באחותו אתי אלון. בבקשה ציינו עורכי הדין כי מקסימוב שולב במסגרת תוכנית שיקום. הוא עובד מחוץ לחומות הכלא ומגיע לעבודתו בתחבורת הציבורית ללא כל פיקוח. לטענתם, "המערער נפטר מדפוסי חשיבתו ומהלך המחשבה שליוו אותו בעברו".
למרות הערעור, החליט כאמור השופט טל לדחות את הבקשה כשהוא מציין שמקסימוב יוכל לפנות שוב לוועדת השחרורים בחלוף חצי שנה מבקשתו הקודמת, היינו, בחודש הבא.
כזכור, בחודש מרץ 2017 עתר מקסימוב לראשונה לועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר אשר דחתה את בקשתו וזאת אחרי שקבעה כי נזקי הפרשה בגינם הורשע מקסימוב - פרשת המעילה בבנק למסחר - עדיין מהדהדים.
מקסימוב לא ויתר ובחודש דצמבר באותה השנה עתר פעם נוספת לשחרור מוקדם, אולם גם בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט, זאת חרף טענתו כי שנה קודם לכן שוחררה ממאסר בטרם ריצוי מלוא עונשה אחותו אתי אלון, הפקידה בבנק שבעצם מילאה אחר בקשותיו ובאמצעות פתיחת חשבונות פיקטיביים, משכה כספים בסכום הנאמד בכרבע מיליון שקלים, אותם העבירה למקסימוב, וזאת במטרה לסייע בידו לכסות את חובותיו לשוק האפור.
בעקבות פעולות המרמה קרס בשנת 2002 הבנק למסחר. אתי אלון הורשעה בשורה של עבירות חמורות ונידונה ל-17 שנות מאסר ואילו אחיה, ה"מוח" מאחורי הפרשה הורשע ונידון ל-18 וחצי שנות מאסר בפועל, וזאת אחרי שנוספו לו 17 חודשים כנגד קנס בסך שלושה מיליון שקלים אותו לא שילם.
כאמור, אלון שוחררה במהלך שנת 2016, לאחר ריצוי של 14 שנים מעונשה, אולם למרות זאת, החליטה ועדת השחרורים כאמור, לדחות את בקשותיו של מקסימוב לשחרור המוקדם ולניכוי שליש מעונשו.
באמצעות עורכי הדין סוזי עוז-סיני-הרניה וערן זמיר, הגיש מקסימוב ערעור לבית המשפט המחוזי כנגד החלטת ועדת השחרורים, בו ביקש לשחררו קודם ריצוי מלוא עונשו ולנהוג בו כפי שנהגו באחותו אתי אלון. בבקשה ציינו עורכי הדין כי מקסימוב שולב במסגרת תוכנית שיקום. הוא עובד מחוץ לחומות הכלא ומגיע לעבודתו בתחבורת הציבורית ללא כל פיקוח. לטענתם, "המערער נפטר מדפוסי חשיבתו ומהלך המחשבה שליוו אותו בעברו".
למרות הערעור, החליט כאמור השופט טל לדחות את הבקשה כשהוא מציין שמקסימוב יוכל לפנות שוב לוועדת השחרורים בחלוף חצי שנה מבקשתו הקודמת, היינו, בחודש הבא.