גורמים משפטיים תוקפים את התנהלותם השבוע של השופט בדימוס אליקים רובינשטיין ושל עו"ד אחז בן ארי, שהופיעו בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת כדי לשכנע את הח"כים לא לאשר את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד, המבקשת לחזק את השפעתם של השרים במינוי היועצים המשפטיים במשרדיהם.



"אנחנו הולכים לפוליטיזציה של השירות המשפטי, וזה מדרון חלקלק", אמר רובינשטיין לחברי הכנסת. רובינשטיין שימש כמזכיר הממשלה בממשלות שמיר ורבין, ולאחר מכן כיועץ המשפטי של משרד הביטחון למשך כשנה וחצי. לדברי כמה גורמים משפטיים, הוא רצה להתמנות לתפקיד שיפוטי, אך נדרש לעבור תקופת צינון מתפקידו בממשלה. בעקבות התערבות ישירה של חברו הטוב חיים ישראלי, עוזר שר הביטחון, קיבל רובינשטיין את תפקיד היועץ המשפטי של משרד הביטחון לתקופת הצינון הנדרשת. ישראלי סגר את הפרטים עם השר יצחק רבין, וכך נבחר רובינשטיין ללא מכרז. עו"ד בן ארי, שכיהן אף הוא כיועץ המשפטי של משרד הביטחון, הביע גם כן התנגדות בדיון להצעת החוק. 
 
גורמים בכירים במשרד הביטחון בעבר ובהווה אומרים ל"מעריב־סופהשבוע" כי בן ארי עצמו נבחר לתפקידו במשרד הביטחון בדרך מפוקפקת. הוא אומנם נבחר במכרז פומבי, אך ההחלטה על מינויו התקבלה על ידי הנהלת המשרד עוד לפני כינוס ועדת המכרזים ומינויו בפועל. 


המכרז הראשוני לתפקיד היה בין־משרדי ואליו היו יכולים לגשת רק עובדי ממשלה. בן ארי היה באותה תקופה יועץ משפטי של עיריית תל אביב, ולכן היה מנוע מהתמודדות. לאחר שוועדת המכרזים פסלה את כל המועמדים מתוך משרדי הממשלה בשל אי־התאמתם כביכול לתפקיד, יצא מכרז פתוח לציבור. בן ארי התמודד - וזכה. לטענת גורמים הבקיאים במכרז, בכירים במשרד נפגשו עמו עוד לפני שהתכנסה ועדת המכרזים הראשונה והאיצו בו להתמודד, אף שבשלב הזה הוא לא היה רשאי להתמודד. 
 
"ברגע שהשר והמנכ"ל רוצים מועמד מסוים, הוא ייבחר", אמרו הגורמים. "מעולם לא נבחר יועץ משפטי אם לא קיבל את תמיכת השר והמנכ"ל. המנכ"ל היה אומר לנו מי המועמד הרצוי, ואנחנו היינו דואגים שימונה. זה היה הנוהל, אז מה הם מבלבלים את המוח עכשיו על הרס הייעוץ המשפטי".
 
רובינשטיין טוען שהדברים אינם מדויקים. "הסיבה המרכזית לכניסתי לתפקיד היועץ למערכת הביטחון הייתה הצורך לסיים את העבודה על הסכם השלום עם ירדן, שעבדתי עליו כמזכיר הממשלה", הוא אומר. "כשעבדתי במשרד הביטחון לא היו מכרזים מנימוקים ביטחוניים, ודווקא אני פעלתי לשנות את הגישה. אני לא מבין למה להסיג את המערכת 25 שנה אחורה. המערכת עובדת מצוין, אז למה לשנות? עבדתי תחת ממשלות ימין ושמאל. אין לי אינטרס אישי, וחבל על הניסיון להתנגח אישית. בגילי המופלג אני בוודאי לא מתכוון להתמודד על תפקיד יועץ משפטי של משרד ממשלתי. דיברתי בוועדה מתוך דאגה כנה לעתיד השירות הציבורי".
 
עו"ד בן ארי מכחיש את הטענה שנבחר ליועץ משפטי למשרד הביטחון במכרז תפור. "מאוד רציתי את התפקיד", הוא אומר. "התמודדתי כמו כולם. שר הביטחון או מנכ"ל המשרד דאז לא דיברו איתי בכלל לפני המכרז, ובטח שלא הבטיחו לי שאקבל את התפקיד. אני לא חושב שהיה מועמד עם ניסיון כמו שלי, ולכן זכיתי".