נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה לבית הדין לעבודה בירושלים תביעה על סך של 380,000 שקלים נגד ארגון "ויצו", בגין הפליית עובדת עם מוגבלות שכלית אשר הועסקה במשך שש שנים וחצי מבלי ששולמו לה כל שכר וזכויות סוציאליות.
על פי כתב התביעה, התובעת, בת 30, שימשה כסייעת בגן ילדים אותו מפעיל ארגון "ויצו". היא עבדה במשרה מלאה, השתלבה באופן מלא בגן, נדרשה להודיע מתי תיעדר ולהמציא אישורים לכך, כלומר, הייתה חלק אינטגרלי מצוות הגן, ואהובה על הצוות וההורים.
כמפורט בתביעה, בשנת 2008 החלה התובעת את דרכה בגן במסגרת שירות לאומי במשך שנתיים. לאחר סיום תקופת השירות הלאומי, פנה הארגון לתובעת וביקש ממנה שתגיע לגן לסדר אותו לקראת שנת הלימודים הבאה. לאחר מכן, היא התבקשה להמשיך ולבצע את עבודתה בגן כסייעת, כך, במשך 6 שנים וחצי ומבלי שהוסדר מעמדה או שולמו לה זכויותיה.
נציין כי במענה לסוגיה זו, השיב "ויצו" לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כי לא שולמו לתובעת כל זכויות מכיוון ששולבה בגן כמשתקמת ולא כעובדת מן המניין.
על פי הדין, מעסיק חייב לשלם לעובד שכר ותנאים סוציאליים כפועל יוצא מיחסי עובד-מעביד. אם הצדדים סבורים שהאדם הוא לא במעמד של עובד אלא במעמד של משתקם, כלומר, אדם שיגיע למקום העבודה למטרה שיקומית בלבד-עומדת לאדם האפשרות לפנות, כבר בשלב של תחילת הקשר, למשרד העבודה.
משרד העבודה הוא הגורם המוסמך לקבוע אם אכן מדובר בשיקום או ביחסי עובד-מעביד וכן לקבוע אם מגיע שכר מינימום מלא או מופחת. המעסיק לא יכול להחליט זאת על דעת עצמו או להחליט על דעת עצמו לשלם שכר ותנאים הנופלים מהנדרש על פי הדין.
ארגון ויצ"ו לא שיתף פעולה עם בקשת התובעת ומשפחתה לפנות למשרד העבודה ולקבל אישור כזה או אישור לשכר מינימום מופחת. בינואר 2017 עזבה התובעת את העבודה ב"ויצו", זאת לאחר שהתקבלה לעבודה אחרת.
התביעה, אשר הוגשה על ידי עורכת הדין סיגלית פורת גורנשטיין מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כוללת רכיבים של שכר עבודה למשך כל תקופת העבודה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, גמול שעות נוספות, פיצוי על אי הפרשה לקרן פנסיה ופיצוי על אובדן התשואה, הלנת שכר ופיצוי בסך 70,000 שקלים על הפרת חוק השוויון עקב הפגיעה בזכויות הסוציאליות בשל ניצול היותה אדם עם מוגבלות ועל כן מתן תנאי עבודה שנופלים מתנאי העבודה הרגילים.
אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "סייעת עם מוגבלות היא לא רק עובדת התורמת למקום העבודה, אלא בנוכחותה גם מעבירה מסר חינוכי לילדים ולהורים כאחד. צר לנו כי במקרה המדובר מקום העבודה לא מצא לנכון להכיר בערכה של הסייעת ואף מיאן להסדיר את יחסי העבודה עמה. תביעה זו הוגשה כחלק מפעילותה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לקדם תעסוקה של אנשים עם מוגבלות ולהגן על זכויותיהם גם בכלים משפטיים. נמשיך לפעול עד שאנשים עם מוגבלות יפסיקו להיתקל בהפליה ובהפרת זכויות".