בבית המשפט המחוזי בתל אביב החל היום (שני) שלב ההוכחות במשפטו של אלי בר זכאי, שדרס למוות את הנער אילון שלו אמסלם לפני ארבעה וחצי חודשים בתל אביב. בר זכאי מואשם בהריגה, נהיגה בשכרות, שיבוש מהלכי משפט וניסיון להשמיד ראיה, אולם אינו מואשם בעבירת הפקרה, דבר שעורר את זעמם של בני משפחתו של אילון, שעתרו לבג"ץ בדרישה להעמיד את בר זכאי לדין גם על עבירה זו. לדברי המשפחה, "הנהג אומנם נכח במקום התאונה , אך במקום להושיט עזרה לנפגעים, פעל לשבש את החקירה, וזאת בדקות ארוכות שבהם שכב אילון שותת דם".



גיא פריימן, עד ראיה לתאונה סיפר: "הייתי ברמזור בצומת הרחובות אבן גבירול וש"י עגנון, עם הפנים לכיוון רידינג, בסביבות השעה אחת בלילה. לפתע שמעתי רעש מחריש אוזניים, הרמתי את העיניים ותוך שניות ראיתי את האוטו נתקבע בעמוד חשמל מצד שמאל שלי. לא ראיתי שפגע באנשים. הנהג יצא מהרכב, חיכיתי שהאור יתחלף וחניתי מצד ימין".



"אחד הילדים שכב על הרצפה עם הראש על שפת הכביש. כבר היו שם אנשים, אופנוע אחד, פקח של הסיור העירוני. ראיתי את הנהג יוצא מהרכב ושאלתי אם הוא בסדר ואם הוא צריך משהו. הוא דיבר בטלפון וכל הזמן שאל 'איפה אני? מה הכתובת?' ניגשנו לכיוון הפצוע ושאלנו אם יש איתו מישהו, אבל הוא לא הגיב. היו כבר אנשים שטיפלו בו. לאחר מכן הגיע בחור עם טלפון נייד ושאל את הפצוע אם הטלפון שלו. הפצוע אמר 'לא, זה של חבר שלי'. אז הבנו שהיה עוד מישהו. בשלב הזה התחלנו לחפש איפה עוד בן אדם. לאחר מכן מצאו אותו זרוק קצת יותר רחוק על הדשא והחברה שהייתה איתי אמרה 'אין לו דופק אין לו דופק'. עזבנו את המקום. הכביש לא היה רטוב כמו שאומרים", אמר העד כשהוא מתייחס לטענת ההגנה לפיה הכביש היה רטוב וגורם לתאונה".



"צרחתי 'הוא מת! הוא מת!"


בחקירה הנגדית סיפר פריימן כי "מאז התאונה אני והאישה שהייתה איתי בטראומה. לכן לא דיברנו על הנושא. העדפנו להדחיק את זה". אחריו עלתה לדוכן העדים ידידתו של פריימן, אסנת בן דוד: "היינו בדרך לנמל תל אביב ונקלענו לצומת. ראינו אוטו שנתקע בעמוד ואמרתי לו 'תעצור, תעצור', רצתי לעזור עם בקבוק מים ואז ראיתי את הילד הפצוע שוכב על שפת המדרכה וכל הגוף מוטל על הכביש. שאלתי אותו 'מה קרה לך? עם מי היית?' הוא אמר שהיה עם עוד חבר והוא לא יודע איפה הוא, 'תעשי טובה תחפשי את החבר שלי'. רציתי לתת לו לשתות ואחד השוטרים אמר 'אל תתני לו לשתות, אל תזיזי אותו, זה אסור'. אמרתי לשוטר שצריך להיות עוד חבר. ואז ראיתי את הטלפון שלו מונח על הרצפה. אמרתי לנהג 'תראה מה עשית', אבל הוא כל הזמן דיבר בטלפון בלי הפסקה. אמרתי לו 'תשתף פעולה עם המשטרה' אבל הוא לא התייחס".



"חשבתי שאולי הילד ברח, אבל זה לא היה הגיוני", המשיכה בן דוד בעדותה. "ואז ראיתי פתאום דמות של ילד שוכבת מאחורי הסלע בתנוחת עובר. צרחתי 'אמאלה, הנה החבר שלו'. בא מישהו ממד"א בריצה ואמר שאין לו דופק, צרחתי 'הוא מת! הוא מת!' לא יכולתי ללכת, אמרתי 'הוא הרג ילדים. מסכנים ההורים שלו, שבשעה כזאת מודיעים להם דבר כזה. החיים שלי השתנו מאז, לא יכולה לתפקד. בכל תל אביב שמעו את הצרחות שלי". עדותה גרמה לקהל באולם לפרוץ בבכי. 



"בר זכאי אמר בערב של התאונה: 'כולם פה סחים, אין לי מה לעשות פה'"


חברו של בר זכאי, אלי דניאלי, סיפר בעדותו: "הוא היה אצלי בדירה. בליל האירוע חבר משותף קבע איתי לשתות איתי בדירה שלי ולצאת. אלי (הנאשם, מ"ש) הגיע איתו. הם שתו ומשם יצאנו לגבעתיים לחבר, אמרנו שנשב אצלו ואחר כך נראה לאן. החבר ואלי שתו וודקה. כוס וחצי ממה שראיתי. אני לא שתיתי".
דניאלי העיד שהוא נהג ברכבו של בר זכאי מפתח תקווה לגבעתיים. "אני לא שתיתי ולכן הייתי נהג תורן". עוד העיד שהבלמים ברכב היו טובים והרכב היה תקין. "השתייה באה איתנו לגבעתיים", המשיך. "כנראה הם רצו להמשיך לשתות שם. בדירה בגבעתיים אף אחד לא שתה. החברים שיחקו 'פיפא'. אלי הגיע במטרה לצאת למועדון, מההתחלה. האווירה הייתה כיפית, אני לא רציתי לצאת וגם החבר לא. רצינו להמשיך לשחק. לאלי היה משעמם. הוא אמר משפט שאני לא יכול לשכוח: 'כולם פה סחים, אין לי מה לעשות פה'".

דניאלי סיפר שהחבר המשותף ירד עם בר זכאי למטה וניסה לשכנע אותו להישאר. לדבריו, לפני שבר זכאי יצא הוא היה שתוי, "אבל לא ברמה מוגזמת. היה עם מי לדבר. אבל הוא כן שתה. הוא נסע. אמרתי לחבר 'אתה יודע שהוא שתה'. החבר אמר 'אני יודע, ניסיתי לשכנע אותו להישאר - אבל הוא הלך בכל זאת. אחר כך החבר קיבל טלפון מאלי. הוא אמר שעשה תאונה. חשבתי שהוא עובד עלינו כדי שנרד וניסע איתו לשלוותא (מועדון בנמל ת"א, מ"ש). אמרתי לחבר שזה לא נראה לי אמיתי. אחר כך לא היה אפשר להשיג אותו".

"פתחתי אינטרנט וראיתי שהייתה תאונה וזה הרכב של אלי. איבדנו את זה. בכינו, היינו בהלם. לקחנו את זה מאד קשה. אתה לוקח על עצמך רגשות אשם. תקופה קשה שאתה מנסה לקום. לא קל בכלל. הקשר עם החבר נותק. זה מאד קשה לעיכול. בעימות המשטרתי שאלתי את אלי למה הוא לא מודה ולא מביע חרטה. אז הוא אמר לי 'אתה לא מבין מה עשו לי פה'".

בשלב זה קרא אביו של אילון, קובי, לעבר בר זכאי: "למה הנאשם? אפשר לקרוא לו 'הצדיק'".

בתום הדיון ניגש העד אלי דניאלי לקובי אמסלם, לחץ אץ ידו ואמר לו: "אני מקווה שתסלח לי יום אחד".

קובי אמסלם: "התרגשנו מהעדויות, לא ידענו איך הוא נמצא בזירה"

לאחר הדיון, מחוץ לאולם, אמר אביו של אילון, קובי: "התרגשנו מעדת הראייה שראתה את איילון ללא רוח חיים בזירה. עדות קשה מאד, לא היינו מודעים לאיך הוא נמצא בזירה, איך הוא שכב מוטל בזירה. וגם העדות של החבר בפתח תקווה שהעיד בצורה ברורה על השתייה של הנהג הדורס, שהיה שיכור מדי ולכן העד לקח על עצמו את משימת הנהיגה. הוא העיד גם שהנהג הדורס בחר לנסוע שיכור ודרס את אילון". 

על הבג"ץ שהגישה המשפחה בבקשה לכלול עבירת הפקרה אמר האב: "אנחנו סבורים שההכללה היא מסר ציבורי חשוב לנהגים לא להפקיר לאחר פגיעה. אני חושב שאי הכללה של סעיף אישום כזה מעבירה מסר לא נכון".
 

אילון שלו אמסלם ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה
אילון שלו אמסלם ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה



לפי כתב האישום, "סמוך לשעה 01:08, בדרכו למועדון, נהג בר זכאי ברחוב ש"י עגנון בתל אביב, מכיוון מזרח לכיוון דרום-מערב, בואך צומת הרחובות ש"י עגנון ואבן-גבירול בהיותו שיכור. המנוח וקטין נוסף המתינו בצומת לחילופי אור הרמזור להולכי רגל, מאדום לירוק. כאשר חברו של שלו-אמסלם עמד בסמוך אליו, הגיע הרכב שבו נהג בר זכאי אל הצומת במהירות גבוהה ביותר, תוך חריקת צמיגים צורמת, כשהוא 'מזגזג' ברכב מצד לצד". "עם הגיעו לעקומת הכביש", צוין, "במקום להאט ולהתאים את מהירות נסיעתו לתוואי הדרך ולנתיב הנסיעה המשורטט על גבי הכביש, המשיך הנאשם ועלה עם הרכב על המדרכה הממוקמת בחלקו המערבי של הצומת, ופגע חזיתית, בעוצמה רבה, במנוח ובקטין הנוסף. כתוצאה מעוצמת הפגיעה, הוטל המנוח למרחק של כ-26 מטרים והוא נפצע באורח אנוש".אילון שלו אמסלם ז"ל.



מלבד זאת, נטען בכתב האישום כי בר זכאי אף שיבש את מהלך החקירה: "סמוך לאחר תאונת הדרכים, עם יציאתו של הנאשם מהרכב ההרוס, עוד בטרם פונתה גופת המנוח מהמקום, פעל הנאשם לשבש את מהלך החקירה, מתוך כוונה להסתיר מהמשטרה את אחריותו לתאונה בשל היותו שיכור. בעוד הנאשם בזירת התאונה, שוחח טלפונית עם הלל ואמר לו בלחש, כדי שלא ישמעו אותו האנשים שהיו במקום: 'הלל תקשיב, אני מסטול מת, תביא לי מים... הבן אדם פה גוסס... תבוא לפה מהר..', וכל זאת בכדי להעלים את סימני האלכוהול מגופו באמצעות שתיית מים מרובים ככל הניתן, טרם בדיקת הינשוף המשטרתית לאיתור סימני אלכוהול". "בהמשך", נכתב בכתב האישום, "משבושש הלל להגיע למקום, שיבש הנאשם את מהלך החקירה בכך שביקש מפקח עיריית תל-אביב-יפו לשתות מים. פקח העירייה מסר לנאשם בקבוק מים בנפח ליטר וחצי, והנאשם שתה את כל תכולתו. משביקש הנאשם מהפקח בקבוק מים נוסף, עורר הדבר את חשדו של הפקח, שמא הנאשם מנסה לשבש את מהלך החקירה, והוא סירב לכך. בשעה 01:21 לערך, שוחח הנאשם טלפונית עם הלל וניסה להניעו למסור הודעת שקר, באומרו לו 'הלל, תקשיב לי שנייה. לא שתינו, אף אחד לא שתה, הכל בסדר תבוא לפה, פינו פה שני אנשים לבית חולים'".



לאחר מכן ניסה בר זכאי לטשטש את סימני האלכוהול בדמו ואף הכשיל ארבע בדיקות שכרות שנעשו לו: "הנאשם עדכן טלפונית את חברו הלל (בהתפתחויות), שבתגובה ייעץ לו לאכול סוכריית מנטוס על מנת לטשטש את סימני האלכוהול. במהלך שהותו בזירה, משנזכר הנאשם כי כל שיחותיו במכשיר הסלולר מוקלטות באמצעות אפליקציה, מיהר ומחק את האפליקציה מתוך כוונה להעלים ראיות ולשבש את מהלך החקירה. בהמשך, התבקש הנאשם על ידי שוטרים לבצע בדיקת ינשוף. בתגובה, הכשיל הנאשם ארבע בדיקות ינשוף שנערכו לו בכך שנמנע מלתת דגימת אויר מספקת לצורך הבדיקה. סמוך לכך, התבקש הנאשם לבצע בדיקת דם לצורך איתור אלכוהול בגופו והנאשם סירב לבצע את הבדיקה".