"מי שמנסה לפגוע בנו - אנחנו רוצחים אותו": עד המדינה העיד בפרשת החיסולים בראשל"צ

עד המדינה ב', שהיה חבר בחבורת המערב, פתח את עדותו הדרמטית מאחורי הזכוכית המשוריינת והחסינה מירי, וסיפר בקור רוח ובמילים ספורות את המעשים המחרידים שהתבצעו. מיד לאחר שסיפר על עצמו בשני משפטים, עבר לענות לשאלות התובע על היכרותו עם דמויות המפתח בפרשה.

על דניאל סמארה, המכונה "סייהו", סיפר עד המדינה ב' כי "היינו חברים טובים מאוד עד שהוא נרצח". באופן דומה, כשנשאל על ג'ורדן אזולאי, אמר: "עד שהסתכסכנו ורצחנו אותו, היינו חברים די טובים", בעוד שעל דודו עג'אמי סיפר: "הייתי בעבר חבר שלו, בשנים האחרונות אנחנו לא בקשר". הוא הוסיף כי גם הוא ושרון מזרחי, המכונה "במבה", היו "חברים טובים עד שהסתכסכנו ורצחנו אותו".

שמות נוספים שאליהם התייחס הם אלה של שמואל דוד וניר וקנין, שבהתייחס אליהם אמר: "היינו חברים טובים עד שהם נרצחו", כשלעומת זאת על עדן בסון אמר: "היינו חברים טובים עד שהוא נעלם".

"סייהו", דמות מפתח נוספת בפרשה, לדבריו, "היה חבר טוב מאוד שלנו. קשה לי קצת להגדיר את האיש. היה מאוד מאוד יוצא דופן, מאוד מאוד קיצוני, מאוד מאוד רכושני ביחס לחברים שלו ומאוד מאוד אלים. ועם זאת, היה חבר מאוד מאוד טוב שלי". 

"ואז כשהבנתם שמחפשים את סייהו", המשיך העד, "אצלנו אין יותר מדי אופציות, ברגע שמישהו מנסה לפגוע בנו, אנחנו רוצחים אותו. זה לא לקח יותר מדי זמן, יישרנו את הפוקוס עליו. זה התכנס לזה שאני, פוגל ושמואל דוד פועלים לפגוע ברמי אמירה. התחלנו לעשות תצפיות על המקום. בין היתר, אני זוכר פעם אחת שאני הייתי עם משקפת, סרקתי את הבניין מבחוץ כדי לראות אם יש מצלמות. בבניין הזה, יש חנייה גדולה, ששם ישבנו לפחות פעם אחת שאני זוכר ברכב והסתכלנו לכיוון הבניין לנסות ללמוד על הצעדים של רמי אמירה. בבניין היה כמו כוך למטה שבו חנו אופנועים. רמי אמירה רכב על אופנוע שחור, ובאיזשהו שלב ראינו אותו יורד מהבניין והולך לכיוון הכוך, לכיוון האופנוע שלו, כשאופנוען נוסף מחכה לו ליד שער הכניסה של הבניין ועקבנו אחריהם".

"היינו עושים תורנויות לסיורים במזרח, פעם דקרנו, פעם ירינו"
 

כשנשאל נערכו התצפיות, הסביר עד המדינה ב' כי הן נעשו מתוך רכב: "לא זוכר איזה רכב היינו כל הזמן מחליפים רכבים שכורים. לא היינו עולים על רכב פרטי בחיים.. כי אנחנו הולכים לבצע רצח".

בתוך כך, הוא סיפר על בדיקות נוספות שעשו החשודים: "האמת שהבניין ישר נפסל על ידינו כי יש שומר ומצלמות בלובי. לכן עברנו לתוכנית שסיפרתי עליה לפגוע בו בנסיעה. בשביל לבצע את הרצח היינו זקוקים לנשק, אופנוע ורכב. לגבי רכב, חוץ מזה שהוא לא יהיה פרטי – אין משהו מיוחד. אופנועים היו לנו, חייבים להיות גנובים. בחיים לא ניסע עם אופנוע פרטי. נשקים תמיד היו לנו. לא זוכר איך היה לנו, או שגנבנו או שקנינו או שביקשנו. בדרך כלל היה לנו נשקים משלנו. את הנשקים היינו משאירים בכל מיני זולות ברחבי השכונה. אם היינו צריכים לבקש נשק היינו מבקשים מכל אדם שהוא חבר מספיק קרוב. לא זוכר שמות".

בתוך כך, בהתייחס לרצח של רמי אמירה, סיפר ב' כי "באותו יום הגענו לחניה, אני ועמית פוגל. ישבנו בחניה ליד ה'חי כיף', ראינו את רמי אמירה יורד, נכנסו לדריכות. רמי אמירה התחיל לצאת עם האופנוע, ברגע הזה שמוליק דוד ועמית פוגל לקחו את הקסדות שהיו איתנו ברכב, הלכו לאופנוע ובעצם התחילו בנסיעה מאוד איטית לכיוון רמי אמירה. אני יוצא עם הרכב ובא מזווית אחרת, חניתי בחניה של תיכון מקיף ה'. משם הלכתי ברגל מרחק של 2-3 לבית שלי. בזמן הזה אני מחליף בגדים בזריזות ויורד מהבית. אני מתחיל לשמוע אמבולנסים ומשטרות". 

רצח נוסף אליו התייחס הוא זה של שרון מזרחי. "שרון מזרחי לקח חלק ברצח של סייהו", הסביר העד, שהוסיף: "אני הבאתי את מזרחי לכיפה אדומה ויהושע רבי ירה בו".

על שלב ההיפרדות של החבורות, אמר: "דודו אמויאל ויניב בן שושן היו סוחרים בסמים ביחד והסתכסכו ביניהם, ולכן כל אחת מהחבורה לקח צד. חוץ מ"סייהו" שבא מהמזרח אלינו, זה היה לפי חלוקה גיאוגרפית. בשלב הזה מתחילים ישר ניסיונות פגיעה הדדיים. אנחנו בהם והם בנו. זה נמשך כמה שנים בודדות. היה דינמיקה של לפגוע בצד השני בכל מחיר. ברמה יום יומית". 

"היו אינספור נסיונות", המשיך העד, "היינו עושים תורנויות לסיורים בשיכון המזרח, אני אישית לקחתי חלק בהרבה מהם. באחד מהמקרים, שמוליק מרכיב אותי על אופנוע ואני עם אקדח, נוסעים במזרח ומחפשים דמויות כדי לפגוע בהן. פעם אחת היה שנסענו עם שתי מכוניות במזרח וראינו אחד שעובד בשביל יניב בן שושן בחשיש, ירדנו מהרכב ודקרנו אותו. היה פעם אחרת, עשינו סיור, ראינו את החבורה והתחילו לירות עם אקדחים על החבורה. זה מה אני זוכר, אני בטוח שהיו עוד".