פרשת מצלמות המהירות: הבכירה במשטרה החשודה בפלילים הועברה מתפקידה

כאמור, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, המליץ לכהן להעביר מתפקידה את  ניצב משנה פיליפסון, נוכח חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית, בעקבות רשת הסתרה ושקרים של התביעה המשטרתית בבית המשפט. הנציב גם העביר את ממצאי בדיקתו ליועץ המשפטי לממשלה. 

 

תחילת הפרשה בפנייה של סנגור לנציבות, בתלונה נגד התנהלותה של התביעה המשטרתית בתיק פלילי שנוהל בבית המשפט. לטענת הסנגור, התנהלותה של התביעה המשטרתית בפרשה הייתה שערורייתית, ועלתה כדי ביצוע עבירות חמורות של טוהר המידות, אם לא למעלה מכך, תוך שהתביעה, בכוונת מכוון, הסתירה מידע חשוב מבית המשפט ומצוות ההגנה.

קצינת המשטרה הבכירה טענה בהתייחסותה, בין היתר, כי לא היא ניהלה את התיק, כי היא לא עודכנה באופן שוטף בנעשה בו, וכי ישנם גורמים מקצועיים שזה היה תפקידם. הנציב מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי התביעה המשטרתית נמנעה מלמסור חומר חקירה מהותי להגנה, ולא פחות חשוב, לבית המשפט. במסגרת זו, נציג מכון התקנים העיד בבית המשפט, בין היתר, כי נכח ב-10 ניסויים שנערכו בהולנד ביחס למערכת מצלמות המהירות שמפעילה משטרת ישראל, ובכל יתר הניסויים, כ-490 במספר, נכח העוזר שלו, נציג ממכון התקנים. ניסויים אלו שימשו יסוד ועיקר בחוות דעת, שהוגשה מטעם התביעה לבית המשפט, כעוגן מרכזי בתשתית הראייתית של התביעה להוכחת כתב האישום. 

 

בהמשך הדרך הובהר בצורה שאין ממנה, כי נציג מכון התקנים שיקר בעדותו בבית המשפט, משלא נכח, לא הוא ולא נציג אחר מטעם מכון התקנים, במהלך ביצוע הניסויים. הנציב קבע בהחלטתו, כי הדעת אינה סובלת מצב דברים זה. לידי התביעה המשטרתית הועבר חומר חקירה מהותי, שיש בו, לכאורה, כדי לקעקע הבסיס הראייתי עליו הסתמכה התביעה בבית המשפט להוכחת כתב האישום.

חרף זאת, התביעה, בידיעתה המלאה ובהנחייתה של הקצינה הבכירה, בחרה לנהוג אחרת. התביעה הלכה למעשה, הסתירה לאורך כשנה וחצי את המידע החדש שהובא לפניה – בתקופה בה נמשכו הדיונים בבית המשפט – עד להתערבותה של פרקליטות המדינה בעניין. מדובר בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי, הנושא עמו מידע שיש בו, לכאורה, כדי למוטט את כתב האישום, כפי שאכן קרה.