הפרקליטות הודיעה היום (שני) לבית המשפט המחוזי בלוד כי היא חוזרת מכתב האישום בעניינם של ינון ראובני בן ה-23 ונאשם נוסף בן 21, שהואשמו בהצתת כנסיית הלחם והדגים, והם יזוכו מההאשמות נגדם.
כתב האישום הוגש נגד השניים כבר בשנת 2015, במסגרת פרשת הטרור היהודי בדומא. השניים הואשמו בחברות בארגון טרור, ריבוי עבירות הצתה, היזק בזדון ממניע גזעני ועבירות נוספות. החלטת הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום נובעת מהחלטת בית המשפט לפסול את קבילות ההודאות שהוצאו מהנאשם צ' לאחר שנקבע כי השב"כ נקט בצעדים קיצוניים ופסולים כדי לחלץ ממנו מידע. 
בית המשפט קבע כי "‏מהרגע הראשון זכה הנאשם ליחס מנוכר מצד החוקרים. העבירות בהן הואשם הנאשם אמנם חמורות, אך נפגעה זכותו להליך הוגן". כזכור, במהלך מעצרו של הנאשם הפעילה המשטרה כלא מדומה כאשר מדובבים שוטרים שהיו בתא עם הנאשם הרעיבו את הנאשם, השפילו אותו, איימו עליו ברצח ובאונס עד שנשבר והודה במעשיהם שיוחסו לו. 

בעקבות זיכוי הנאשמים נמסר מהשב"כ כי "במסגרת חקירתו בשב"כ ובמשטרת ישראל במהלך שנת 2015 הודה אחד הנאשמים במספר עבירות חמורות וקשות, תוך שהוא מוסר פרטים הקושרים אותו ואת חבריו להתארגנות ה"מרד" לביצוע העבירות, ומרחיב פרטים באשר למניע האידיאולוגי שמכוחו הם פעלו. במסגרת ההליך המשפטי בעניינם של הנאשמים, קבע בימ"ש המחוזי במחוז מרכז, בחודש ינואר 2019, שלא לקבל כראיה את הודאותיו האמורות של הנאשם, וזאת על אף שלא הייתה מחלוקת כי חלק ניכר מההודאות הרלוונטיות התקבלו במסגרת חקירות בהן לא הופעל כל אמצעי פסול".
עוד נמסר, כי "שב"כ מכבד את החלטת בית המשפט וימשיך לפעול בהתאם לחוק ולפסיקה במטרה לשמור על ביטחון המדינה ולסכל טרור באשר הוא טרור, ללא קשר לזהות מבצעיו. יודגש, כי שב"כ דוחה ניסיונות גורמים בעלי עניין שונים לעשות שימוש לא ראוי בהחלטת בית המשפט על מנת לנגח את שב"כ ולבצע דה-לגיטימציה לפעילות הארגון בכלל, ולפעילות היחידה לסיכול טרור וחתרנות בקרב יהודים וזרים בפרט".

באוגוסט האחרון בית המשפט העליון החליט פה אחד לדחות את ערעורו של ראובני, שהורשע בהצתת כנסיית הלחם והדגים, על הכרעת הדין המרשיעה, ולקבל את ערעור המדינה על גזר הדין, כך שתקופת המאסר של הנאשם לריצוי בפועל תעמוד על חמש וחצי שנים.



"ההצתה בוצעה במספר מוקדים, וגם תוצאותיה היו חמורות. נשקפה סכנה לחיי אדם, שכן במתחם הכנסייה שהו אנשים, ושניים מהם אף נפגעו משאיפת עשן תוך כדי ניסיונות הכיבוי. המערער טען כי המציתים לא התכוונו לפגוע בחיי אדם, אך מבלי לתהות על כוונתם המדויקת, ניתן להניח כי ראובני וחבריו היו מודעים לאפשרות שיש אנשים במתחם", נכתב בהחלטה.



"אשר לנזק לרכוש – נגרם לכנסייה נזק ניכר. ראובני חזר וטען כי המדינה לא הגישה דו"ח נזק, אך לא מצאתי רבותא בכך, שהרי הנזק הכבד ניכר בבירור מתוך חומר הראיות. במישור הבינלאומי – הובאה חוות דעת המוכיחה את הנזק שנגרם למדינת ישראל בעקבות אירוע ההצתה. בערעורו של ראובני נשטחו טענות רבות כנגד חוות הדעת, אך נראה כי טענות אלה מבטאות ניסיון להסיט את הדיון למגרש הפוליטי, ולטענות בלתי רלוונטיות על "ארגוני השמאל הקיצוני" וכיו"ב. מבחינה מהותית, קשה לחלוק על הנזק שנגרם ליחסי החוץ של מדינת ישראל ולתדמיתה כמדינה דמוקרטית, וזאת אף מבלי להידרש לחוות הדעת שהובאה".



עוד כתב השופט: "מעבר לכך שמדובר בהצתה ממניע דתי-אידאולוגי, היא כוונה באופן ספציפי לפגיעה במרכז דתי היסטורי שמהווה סמל מרכזי של הדת הנוצרית בישראל. אין מדובר 'רק' בהצתת בית כנסת-מסגד-כנסיה, על החומרה היתרה הטמונה בכך, אלא בהצתה של בית תפילה באתר קדוש ומוכר בעיני עשרות מליוני מאמינים ברחבי העולם, מה שמשווה למעשה כפל חומרה. לטעמי, נסיבה זו ראויה למשקל נכבד במסגרת שיקולי הענישה, ומבחינה זו, גזר הדין כמות שהוא אינו משקף את חומרת המעשים, הן מבחינת גמול והן מבחינת הרתעה".



עו"ד איתמר בן גביר אמר בתגובה לפסק הדין כי "יש להצטער שהשופטים עמית מינץ ואלרון גזרו על הנאשם עונשים שהם לא גזרו על ערבים שהציתו בתי כנסת, ישיבות או אפילו זרקו בקבוקי תבערה על שוטרים. לא מזמן השופטים אלרון ומינץ נתנו עונש של שנה וחצי לכל אירוע של מחבל שזרק בקבוק תבערה על שוטרים וחיילים - מאוד מצער שיש אפליה בענישה בין יהודים לערבים, ועוד יותר מצער שבית המשפט לא נהג בראובני כפי שנוהגים בכל נאשם".



"אם היה כך, הוא היה צריך להיות מזוכה בדינו, וודאי לא היו צריכים להחמיר את עונשו. הגשתי לבית המשפט עשרות פסיקות של ערבים שהציתו, שרפו, ניסו לרצוח יהודים וכדומה, אך השופטים עמית דוד מינץ ואלרון בחרו להחמיר עם יהודי למען יראו וייראו, תוך שפסק הדין מפלה את ראובני לרעה לעומת מחבלים שונאי ישראל", הוסיף בן גביר.