בעדות שמסר במסגרת חקירת תיק 1000, היועמ"ש לשעבר יהודה ויינשטיין, שייצג את נתניהו בעבר והפך כעת לעד תביעה, אמר כי מעולם לא אישר לראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל מתנות לא בתפקידו כסניגור ולא בתפקידו כיועץ משפטי, כך לפי פרסום הערב (שני) בכאן 11. "ממני כסניגור הוא לא קיבל חוות דעת, לא נדרשתי לזה... לא נתתי לא בעל פה ולא בכתב", אמר ויינשטיין בתשובה על שאלת החוקר בנוגע לתקופה בה שימש כפרקליטו של נתניהו.
בנוגע לתקופה בה כיהן כיועמ"ש, אמר ויינשטיין: "אני מניח שאם היה רוצה באמת לשאול שאלות לגבי העתיד, לא לגבי העבר, אם מותר לקחת... (היה) פונה, לדעתי, או לסנגורים הפרטיים... אולי היה נדרש ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה".

 
על כתב האישום נגד ראש הממשלה חתומים בכירים מצמרת משרד המשפטים וביניהם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה, שי ניצן, הפרקליטה המלווה ליאת בן ארי ונוספים. כתב האישום שנשלח היום הופך את שעון החול בכל הנוגע לחסינות ומותיר 30 ימים כעת לבקשת חסינות מטעמו של ראש הממשלה נתניהו. בנוגע לסוגיית החסינות כתב היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט:" "ככל שלנוכח מכתבי זה ולאור טענות שהועלו, ראש ממשלת ישראל יבקש לראות את היום כיום הקובע לתחילת מניין 30 הימים בהם רשאי הוא לבקש מכנסת ישראל לקבוע כי תהיה לו חסינות חבר כנסת בפני דין פלילי, הרי שעל מנת למנוע טענות בנושא ולמען ניקיון הדעת, לא אתנגד לדבר".
 
בעבר נתניהו טען שהוא לא עוסק בכך ולא סביר שיפעל בנושא. מכתבו ליו"ר הכנסת כותב היועמ"ש, כי הוא סבור שכתב האישום המקורי שהניח בפניו מקיים את הוראות חוק חסינות חברי הכנסת ושבוודאי מקיים את תכלית החוק, על אף שלא כלל בעת הגשתו לפני כעשרה ימים את רשימת עדי התביעה ואת בית המשפט המחוזי אליו בכוונתו להגיש את כתב האישום. 
 
הוא כולל עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים בתיק 4000 (בזק-וואלה) ועבירות מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (פרשת המתנות) ותיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס). החלטה נוספת היא שהמשפט יתנהל בירושלים דבר שעפ"י טענות גורמים שונים משפטיים ופוליטיים אמור להיטיב עם ראש הממשלה נתניהו.
 
בשבוע שעבר התייחס מנדלבליט לסוגיית הנבצרות של נתניהו באומרו כי "יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי ואין מקום בעת הזו לקביעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו". עוד כתב כי ""אין כל נפקות מעשית להתפטרות ראש ממשלה בתקופת ממשלת מעבר. משכך, ברי כי במצב דברים של ממשלת מעבר, ממילא לא ניתן לומר שקיימת חובה משפטית על ראש ממשלה להתפטר מתפקידו זה".
 
בתוך כך, הוגשה רשימת כלל עדי התביעה אשר יזומנו לבית המשפט בכל הנוגע לתיקים. מדובר על כ-333 שמות רשימה נרחבת עד מאוד לכל שלושת התיקים בהם הוגשו כתבי אישום נגד ראש הממשלה. ברשימת המוזמנים למתן עדות נכללים תת ניצב כורש בר נור שהוהיל את חקירות נתניהו במשטרה, את  אילן ישועה, שעדותו בעלת חשיבות רבה לתיק 4000, ישועה שימש כמנכ"ל וואלה בעת התרחשות האירועים. אלי קמיר ששימש כיועץ לבזק, דב גילהר אשר ערך ראיון בעבר עם נתניהו ערב בחירות 2015, דוד שמרון עורך דינו של נתניהו ובן דודו, הראל לוקר אשר שימש כמנכ"ל משרד רוה"מ, דוד שרן החשוד גם בפרשת הצוללות ושימש כראש הסגל במשרד רה"מ, פרח לרנר שעבדה אף היא בלשכה, ניר חפץ ששימש כיועץ התקשורת של ראש הממשלה שהיום משמש כעד מדינה בתיק 4000 לצד שלמה פילבר עד מדינה אף הוא ששימש כמנכ"ל משרד התקשורת וארי הרו עד מדינה אף הוא בתיקי 1000 ו2000 עפ"י התרחשות הדברים בטלפון הנייד שלו הוקלטו השיחות עם מוזס מו"ל ידיעות אחרונות בכל הנוגע לעסקה אפשרית הקשורה להפחתת התפוצה של "ישראל היום". 
 
גם בדרג הפוליטי זומנו עדים: יאיר לפיד בכל הנוגע לתיק 1000, צחי הנגבי אשר שימש מ.מ שר התקשורת, גלעד ארדן שבעדותו במשטרה חש כי שאול אלוביץ' בעל השליטה בבזק פעל להזיזו מתפקידו, יריב לוין שר התיירות וזאב אלקין השר להגנת הסביבה אשר פעלו לכאורה לבדיקת התכנות למימוש עסקה בין מוזס לנתניהו, חכ"ל איתן כבל, ציפי לבני. 
 
גם בעלי הון זומנו: ארנון מילצ'ן, וג'יימס פאקר גיבורי תיק 1000 אשר העניקו לכאורה מתנות לנתניהו, רון לאודר, ספנסר פטרידג' לן בלווטניק, ספנסר פטרידג' נתן מיליקובסקי, שלדון ומירי אדלסון, ולארי אליסון. כל אלו מוזכרים בתקופות כאלו ואחרות כמקורבים לנתניהו אשר סייעו בידו במישור הכלכלי, חלקם בעלי עסקים ועניין בישראל, לאודר ובלווטניק יחד עם מילצ'ן היו בעלי שליטה בערוץ 10, שלדון ומירי אדלסון הבעלים של ישראל היום באמצעות חברת אחזקות, לארי אליסון הבעלים של חברת התוכנה אורקל הוזכר בתיק 2000 כקונה אפשרי לידיעות אחרונות, ונתן מליקובסקי בן דודו של נתניהו שתמך בו כלכלית על פי עדות ראש הממשלה מעת לעת. על פי המסתמן המשפט יחל בסוף שנת 2020 לאחר מיצוי הליכים מוקדמים הנדרשים הן במישור הפוליטי והן במישור המשפטי.