היות ונהיגה בשכרות היא אחת מן העבירות עליהם קבע המחוקק עונש מינימום למי שיורשע בעבירה זו, כאשר הענישה המינימלית היא דרקונית ותקופתה היא - שנתיים פסילת רישיון נהיגה בפעם הראשונה.

בוודאי תשאלו על מה הכותב מדבר? "דוד שלי קיבל פחות" או "חבר שלי קיבל כמה חודשים"
התשובה לכך היא כי עורך דין תעבורה של אותם נהגים המיר את הסעיף של הנהיגה בשכרות לסעיף קל יותר של נהיגה תחת הפשעת משקאות משכרים.

ומה ההבדל בין נהיגה לשכרות לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים?
ההבדל הוא שבנהיגה בשכרות יש עונש מינימאלי אם הורשע וכפי שציינו למעלה הוא לתקופה של שנתיים פסילת רישיון נהיגה ואילו בסעיף של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים יש גם עונש מינימאלי אבל בהבדל קטן! שבסעיף זה העונש המנמאלי הוא 3 חודשים ובהתאם למה שיסגר עם התביעה במסגרת הסדר טיעון, כלומר מתחיל מ 3 חודשים ונסגר בהתאם להסכמה בין עורך הדין לתביעה המשטרתית. 

למה שהתביעה בכלל תסכים להמיר את הסעיף של נהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעה?
הסיבה לכך זה כשלים בראיות אותם נכנה "כשלים ראייתיים", היות ודוח נהיגה בשכרות מצריך מהשוטרים למלא הרבה מאוד טפסים על פי הנחיות משטרתיות שהוכתבו למפעילים הן בפסיקה והן בנהלי המשטרה, על כן קורה לא מעט שמתגלים כשלים בראיות.

כאשר חלק מהכשלים יכולים להיות חמורים עד לביטול כתב האישום וחלק פחות. מה יכולים להיות כשלים בראיות?

  • כיול לא נכון של המכשיר
  • בעיות במילוי הזמנים בכל המזכרים של השוטרים ובטפסים המיוחדים 
  • אי החלפת פיה בין בדיקה לבדיקה 
  • השוטרים לא המתינו 15 דקות מרגע העצירה של הנהג ועד לבדיקה במכשיר הינשוף.

מה הכמות המותרת לנהיגה בשכרות?
ישנה טעות נפוצה הרווחת בקרב כלל הנהגים כי ההגדרה לנהג שיכור היא נהיגה בכלי רכב לאחר שתיית כמות מסוימת של אלכוהול. עורך דין תעבורה נתקל  לא אחת בשאלה מצד לקוחותיו מהי כמות האלכוהול המותרת לשתייה על פי החוק ואיזו כמות תחרוג מהגבול המותר ותחשב לעבירה. 

בטרם תינתן תשובה לעניין זה הרי שמומלץ לכל נהג לא לשתות כלל ולנהוג ולו אפילו טיפה אחת של משקה אלכוהולי. בהמשך, נסקור בקצרה את ההשפעה והתגובות של האלכוהול על גופנו בזמן נהיגה. למרבה הפלא, לא קיימת תשובה לשאלה מהי כמות האלכוהול המדויקת שיכול אדם לשתות על מנת שלא יחשב כשיכור מפני שהדבר תלוי במספר גורמים תלויים ומשתנים מאדם לאדם. כך לדוגמא, אדם בעל מבנה גוף גדול יותר מאדם אחר ייתכן והשפעת כמות האלכוהול תהיה פחותה יותר בגופו היות והוא גדול יותר ובעל קיבולת גדולה יותר. אדם שאכל דבר מה בטרם ששתה סביר להניח שגופו יספוג טוב יותר את האלכוהול מאדם שלא אכל דבר. כמו כן, הרגלי שתיה יש בהם אף כדי לשנות את כמות האלכוהול הנדרשת לצורך ההגדרה של נהיגה בשכרות.

ומה הטעות הנפוצה של רוב הנהגים אשר נתפסו על נהיגה בשכרות?
טעות נפוצה נוספת הקיימת בקרב הנהגים היא תחושת הביטחון הקיימת לאחר שתית האלכוהול כי הם אינם שיכורים ובמאת האחוזים יכולים להמשיך לנהוג בצלילות הדעת. יובהר ויודגש כי לא קיים קשר בין התחושה לבין הגדרת החוק מי הוא נהג שיכור. עורכי דין לתעבורה יעידו כי נתקלו לא אחת בלקוח שטען בתקיפות כי כלל לא היה שיכור כשנתפס ואין לו שמץ של מושג מדוע זומן לדין בגין חשד לנהיגה בשכרות. לא מעט נהגים שנתפסו נוהגים בשכרות יעידו כי הרגישו צלולים לאחר שתיית האלכוהול אך בפועל נמדדה בגופם כמות אלכוהול העולה על הכמות המותרת בחוק. 

אומנם, החוק מתיר מידת אלכוהול מסוימת היכולה להימצא בגופו של נהג אך מעולם לא ניתן יהיה לדעת מהי אותה כמות מדויקת של אלכוהול שאינה נחשבת עבירה על פי חוק היות וכפי שצוין הדבר משתנה מאדם לאדם וכן תלוי בהרגלי שתיה וגורמים משתנים נוספים. ההמלצה הגורפת היא לא לשתות ולנהוג כלל וכפי שכולנו רגלים לומר ולשמוע "אם שותים לא נוהגים".  

מתי אחשב כשיכור?
לצורך התשובה לשאלה זו ערך המחוקק הבחנה ברורה בין נהגים המוגדרים "אוכלוסייה מיוחדת" דהיינו נהגים חדשים ונהגים צעירים אשר גילם מתחת ל-24 שנים לבין נהגים שאינם עונים לתנאים הללו. 

היות ונהגים המוגדרים אוכלוסייה מיוחדת לרוב ותק נהיגתם וכישורי נהיגתם דלים החליט המחוקק להחמיר עימם והגביל את כמות האלכוהול המותרת בגופם ל-50 מיקרוגרם. כמות זו כה מינורית כך שאפילו לגימה ממשקה משכר עלולה לסבכם ולהכניסם תחת ההגדרה של נהיגה בשכרות. נהגים אשר אינם עונים להגדרה זו כמות האלכוהול היכולה להימצא בגופם על פי החוק היא 240 מיקרוגרם אך בפועל בעקבות פס"ד עינת עוזרי שניתן בבית המשפט העליון האכיפה תתבצע רק אם ימצא בגופם 290 מיקרוגרם אלכוהול. 

הבדל זה נבע למעשה מהתפיסה שנהגים צעירים או חדשים מעורבים יותר בתאונות דרכים ומיומנות נהיגתם מועטה ולפיכך הסכנה הנובעת מהם בפרט לאחר ששתו אלכוהול גדולה יותר מנהג אחר ותיק יותר או בוגר יותר. 

אקט נוסף אשר יכול לגרום לנהג שנעצר לבדיקה שגרתית להיחשב כשיכור הוא סירוב לדרישת שוטר להיבדק. נהג אשר יסרב לבדיקת שוטר לתן בדיקת דם או בדיקת ינשוף יחשב באופן אוטומטי כשיכור. חשוב לשים לב כי בטרם ייטול השוטר מהנהג את הבדיקה יבקש הוא את הסכמתו לכך, ההסכמה הינה תנאי הכרחי לביצוע הבדיקה. יחד עם זאת, נהג אשר יסרב לבצע את הבדיקה יחשב כשיכור. בהקשר זה יצוין כי התביעה המשטרתית רואה בחומרה ייתרה נהג אשר סירב לבדיקת אלכוהול לעיתים יותר מנהג אשר בגופו נמדדה תוצאה. 

השפעת האלכוהול על אופן הנהיגה
כפי שצוין בתחילת מאמר זה, לעיתים נדמה כי למרות שתית האלכוהול אין בכך כדי לפגוע בכשירות הנהיגה ובצלילות הדעת בזמן נהיגה. בניגוד למחשבה זו מחקרים מלמדים כי כבר מטיפת האלכוהול הראשונה קיימת השפעה על גוף האדם כגון זמן תגובה ותשומת לב למתרחש סביבו. היות ולצורך נהיגה נדרשים מספר רב של פעולות (ערנות, יכולת מעקב אחרי דברים משתנים, תגובה מהירה, דריכות) הוכח כי שתית אלכוהול משפיעה באופן ישיר על יכולת הנהג לבצע פעולות אלה. ככל שרמת האלכוהול גבוהה יותר כך נפגעת יכולת הנהג לבצע את הפעולות הללו כנדרש. 

מחקרים מראים כי השפעת האלכוהול על הנהיגה היא הדבר העיקרי הגורם לתאונות דרכים וכי הסיכוי של נהג שיכור להיות מעורב בתאונת גבוה פי 17 מנהג שלא שתה כלל. עוד נמצא כי בין 15-20 אחוזים מהנהגים הנהרגים בתאונות דרכים היו תחת השפעת אלכוהול.

בבדיקה שנערכה ענו 21 אחוזים מהנשאלים כי הם מרגישים כשירים לנהיגה לאחר שתית 2 משקאות אלכוהוליים, 22 אחוזים השיבו כי אפילו לאחר שתית 3 משקאות הרגישו כי הם יכולים לנהוג. בהקשר לנאמר לעיל הרי שקיימת תחושה כי במידה מסוימת לאחר שתית אלכוהול ניתן לעלות על ההגה, תחושה זו הינה מוטעת מיסודה ועלולה לגרום לסכנת חיים של ממש ואף לתאונות קטלניות. 

חשוב לזכור כי החל מטיפת האלכוהול הראשונה חל שינוי בכישורים הנחוצים לצורך נהיגה בטוחה כגון קבלת החלטות, חדות ראייה ותפקודי זיכרון. הדברים הוכחו במחקרים ובדיקות שנערכו וניתן לקרוא על כך בהרחבה באתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

אילו עונשים צפויים לנהג על נהיגה בשכרות?
בשנים האחרונות חלה החמרה של ממש בענישה המתבצעת כלפי נהגים הנתפסים נוהגים בשכרות ובתי המשפט נוטים להטיל על נהגים שיכורים עונשים כבדים הכוללים פסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה וממושכת ולעיתים ובנסיבות שונות אף עונשי מאסר. העלאת רף הענישה בעבירה זו נובעת מהתפיסה כי נהיגה בשכרות הוא דבר פסול וחמור אשר מסכן לא רק את הנהג עצמו והנוסעים שעמו אלא את כלל המשתמשים בדרך לרבות הולכי רגל. 

נהג אשר ייתפס נוהג בשכרות עלול למצוא עצמו ללא רישיון נהיגה למשך שנים כאשר החוק במקרה זה קובע עונש פסילה שלא יפחת משנתיים. לצד עונש חמור זה צפוי הנהג לעונשים נלווים כגון קנס כספי, פסילת רישיון נהיגה על תנאי וכן עונש מאסר על תנאי שיופעל אם ייתפס שוב נוהג בשכרות או אם ינהג בזמן הפסילה שהוטלה עליו ע"י בית המשפט. 

נהגים אשר יתפסו נוהגים בשכרות בפעם השנייה יאלצו להתמודד עם דרישת התביעה המשטרתית לעונש של מאסר ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה וממושכת. אומנם, בתי המשפט אינם ממהרים לשלוח נהגים שיכורים למאסר אך בנסיבות מסוימות וכאשר מדובר בנהג רצידיוויסט הרי שבהחלט הדבר אפשרי כמובן כל מקרה ונסיבותיו. 

האם העונש על נהיגה בשכרות הוא סוף סיפור?
מעבר לעונשים הללו הרי שבסופו של יום וכאשר תסתיים הפסילה יאלץ הנהג להתמודד עם דרישות משרד הרישוי לבצע רישיון מחדש על כל המשתמע מכך לרבות עמידה במבחנים של המכון הרפואי והוכחת כשירותו הרפואית להמשיך ולהחזיק ברישיון נהיגה. 

היות ומדובר בחומר חקירה רב הכולל דוחות פעולה של השוטרים שהשתתפו בעיכוב הנהג השיכור וכן פלטי הנשיפה ופלטי כיול מכשיר הינשוף יש חשיבות רבה לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תעבורה על מנת שידאג לקבל לידיו את מלוא החומר הקיים בתיק ולאחר מכן יבחן את התנהלות השוטרים ותקינות בדיקת הנשיפה ובהתאם יוכל לבוא במשא ומתן עם התביעה המשטרתית לצורך שינוי סעיף העבירה לעבירה קלה יותר מנהיגה בשכרות.

לעוד מידע היכנסו לאתר הרשמי של עורך דין ערן עקראוי.